מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

שיטור גבוה עוסק בעיקר במקרו-פשיעה שמהווה איום על מדינה, כמו איום טרור, פשע מאורגן, סייבר, סמים בהיקף רחב, הגירה בלתי חוקית ומסתננים. לעומת זאת, שיטור נמוך עוסק בשיטור הקלאסי המסורתי, כלומר התמודדות עם פשיעה ועבריינות בהתאמה לצורכי וציפיות הציבור. המפכ"ל טוען שמשטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור בשל חובר איזון בין השיטור הגבוה לשיטור הנמוך.

השוק האפור (Grey market) הוא כינוי למערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת (שעיקרה בנקים, חברות ביטוח וגופים נוספים של שוק ההון). המחוקק לא קבע סנקציות פליליות משמעותיות כנגד המלווים, וידי המשטרה כבולות. כיום, במקרים רבים ארגוני פשיעה משמשים כזרוע הגבייה של המלווים, לפיכך חשוב שבחוק ייאסר על המלווה כל התקשרות עם ארגון פשיעה לצורך פירעון ההלוואה.

[מקור התמונה] במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת התייחס המפכ"ל, רב ניצב רוני אלשיך, לתרבות ההדלפות במשטרה: "המשטרה הכריזה רק על נושא אחד טבו, שהוא הדלפות מחקירה (זילברשטיין, 2016). הוא צודק. כי ביתר התחומים ההדלפות חוגגות; וטוב שכך… דווקא ההדלפות מציפות את אותם נגעים, שבהם לוקה המשטרה. קרא למשל, אדוני המפכ"ל את כתבתו של יניב קובוביץ ב'הארץ' (2016), … להמשך קריאה

הפוליטיקאים ובכירי החקירה המשטרתית – בכל מדינה דמוקרטית – מקיימים ביניהם כל העת מעין תחרות ב"משיכת חבל", במשחק דינאמי שלא יסתיים לעולם:
אנשי המשטרה מנסים, מחד גיסא, להגמיש את הכללים ולהרחיב את גבולות הפעולה על מנת להצליח בחקירותיהם;
הפוליטיקאים מצידם מנסים "לביית", לרסן ו"לייבש" את יחידות החקירה, מאידך גיסא. עדויות על כך מצויות גם בספרות המקצועית.

מאז 2003 צונח מספר המתנדבים באופן משמעותי ובכוונת מכוון, מ- 73 אלף מתנדבים ל- 38-36 אלף! בכך,בגדה המשטרה, במודע בהתחייבות שנטלה על עצמה, כשהחליטה על איחוד המשמר האזרחי: להיות נושא הדגל של אתוס ההתנדבות בישראל, ולשמר את מפעל ההתנדבות הגדול במדינה. במילים אחרות, להיות משטרת העם כמו שצה"ל הוא צבא העם! מול הטענה הזו מתגוננים עתה המדליפים…

מהי קרימינולוגיה וכיצד הפכה למדע חברתי? מהי עבריינות ומה הן הסיבות להיווצרותה? מהן התפיסות המרכזיות המכוונות את הניסיונות החברתיים להתמודד עם עבריינות? מדוע כליאת עבריינים הפכה לשנויה במחלוקת וכיצד ניתן לפתח כלים וספים לשם הרתעה, אכיפה, ענישה ושיקום? ספר זה מבקש לחשוף בפני קהל הקוראים הישראלי את היסודות התיאורטיים והתרבותיים של הדיון הציבורי והפוליטי אודות עבריינות ואכיפת חוק…

"צל של אמת" מצביעה על כך, שייתכן שהלחץ האדיר שהופעל על המשטרה בימים הראשונים שלאחר הרצח, היה המניע שהוביל לחקירה אגרסיבית נגד זדורוב; ולגיבושה של קונספציה אצל החוקרים, ואחר כך אצל אנשי התביעה הכללית, שמנעה מהם לבחון כל אפשרות אחרת מחד גיסא, ולדחוק הצידה את הספקות הקיימים מאידך גיסא.

המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל חייבים להיות שותפים בתוכנית שיקום השכונות שמוביל משרד השיכון, במטרה להפוך את אותן שכונות ל"שכונות בטוחות". השותפות צריכה להתחיל כבר בשלב התכנוני, עם דגש על מניעת פשיעה, והמשך בהיבט היישומי, כמו שילוב של מרכז שיטור קהילתי בשכונה, הפעלת מתנדבים, פעילות מול אוכלוסיות בסיכון עבריינים וקורבנות כאחד, יצירת והפעלת מודליים קהילתיים-משטרתיים, בהתאמה לבעיות של אותה שכונה. הצלחתה של התכנית הממשלתית מחייבת יצירת שותפות שכזאת. אחרת, היא תצא בהפסדה.