בין שיטור יתר לדיבור יתר!

זה – שהמפכ"ל, רוני אלשייך, מועד לפליטות פה מביכות – אנחנו כבר יודעים מזמן. השילוב – שעבד כל כך פשוט אצל מפכ"לים אחרים: רל"ש פיקח שיודע להריח מלכודות; כותב נאומים חכם, ששם את הדגש על מה נכון לומר; ועוזר, שמקיים בקרה של הרגע האחרון על התוצרים הללו – הפך למשימה בלתי אפשרית, ב'חצר' הנוכחית. צריך להצר על כך, כי במקום להתעסק בעיקר, הלשכה הזו מטורטרת כל היום בטפל… עין טובה ושכל ישר במיקום הנכון, היו חוסכים לו ולנו את הריאליטי הנבוב הזה! נבוב, כי גם הפעם, הסערה התורנית היא 'שערוריה בכוס מים'. אלשיך אמר את האמת, אבל צריך גם לדעת מה לומר מתי…

המהפכה המדעית בשיטור ואנחנו

מאז מיסוד השיטור במדים בלונדון, ב- 1829, התרחשו שש רפורמות משמעותיות בתחום השיטור, כולן החלו בארצות הברית. מאמר זה מתמקד ברפורמה האחרונה, הרפורמה (או המהפכה) המדעית (או הטכנולוגית) בשיטור. מטבע הדברים, היא אינה משפיעה – באותו אופן ובאותה מידה – על כל המשטרות בעולם המערבי, שנבדלות זו מזו, הן ביכולת והן בנכונות לקלוט טכנולוגיות חדשות, וברצון להטמיע אותן. אבל, קיימות כבר משטרות שניתן לכנות בשם "משטרות העתיד", המשמשות בית ספר עבור משטרות אחרות, כמו זו שלנו, המבקשות להדביק את הפער, ו'לקפוץ מדרגה'…

חגית לרנאו: לא חייבים לשאוף לנקמה…

פורסמו נתונים מרתקים מסקר רחב היקף של נפגעי עבירה שנערך בארצות הברית. הממצא המפתיע ביותר הוא, שנפגעי העבירה חשו, כי מערכת אכיפת החוק שם נסמכת יותר מידי על ענישה וכליאה, וסברו שיש להעדיף מדיניות המבוססת על מניעה ושיקום. הנתונים המוצגים בסקר עומדים בניגוד מוחלט לנטייה החברתית לסבור שנפגעי עבירה מבקשים בעיקר נקמה וגמול, והם צריכים לשים סימן שאלה גדול מעל לנטייה האוטומטית של התומכים בהחמרה בענישה להציג עצמם כמדברים בשם ציבור נפגעי העבירה!

דלתות מסתובבות במערכת אכיפת החוק

כדי לעמוד בתקן הכליאה בבתי הסוהר, שוחררו 7368 אסירים בשחרור מנהלי! כאשר עולה תפוסת האסירים על התקן שנקבע על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (העומד היום על 15,000 אסירים), יש סמכות לנציבת השרות – לפי שיקול דעתה – להורות על שחרור אסירים טרם זמנם. העלויות הכבדות של החזקת אסירים בכלא – בצד מחקרים על חוסר האפקטיביות של עונש המאסר בהתמודדות בפשיעה – הנם מהסיבות המרכזיות לצמצום מספר הכלואים.

פנחס יחזקאלי: כשמערכת האכיפה בוגדת באזרחים, חוקי המערב הפרוע עדיפים על אנרכיה!

חוקי המערב הפרוע אינם מצב רצוי במדינה דמוקרטית. אולם, אנרכיה וחוק שמשרת עבריינים; וטרוריסטים ומערכת אכיפה מהאו"ם, גרועים מהם עשרות מונים. באמנה חברתית הפקידו אזרחים את זכויות הפרט שלהם בידי המשטרה בתמורה לביטחון. אבל המשטרה החליטה שלא לספק את הסחורה. היא בגדה בבעלי הבית האמתיים שלה. אוכלוסיות שלמות חיות בתוך אנרכיה, וכשהם כבר רואים משטרה, אלה אינם שוטרים אמתיים, אלא חיילים מהאו"ם…

אלעד ארד: ריקוד המכונה – מיניות בסביבה של בינה מלאכותית

האם תוכל להבנות זוגיות מינית עם רובוט? שאלה זו לא נשאלת לשם ההתרסה, אלא נושאת בין גליה בקבוק עם מסר אפלטוני חבוי – האם האהבה האפלטונית, האהבה האמתית ונטולת היצר המיני, תתאפשר כאשר הרובד המיני יותר לאנשים המכניים, הרובוטים? יתר על כן, האם מוסר דיני נפשות חל על יציר כפיו הרובוטי של האדם?

מפעל הזבל של אגף החקירות והמודיעין במשטרה

'מפעל הזבל הניהולי', שעליו הלינה אמי פלמור, פועל בחצרו של ראש אגף החקירות והמודיעין; ובעצם, בחצרה של מערכת אכיפת החוק כולה: יכולת המשטרה לשלוח חשודים לדין גדולה בהרבה מיכולת התביעות והפרקליטות לתבוע ויכולת בתי המשפט לשפוט; יכולת בתי המשפט לשלוח נאשמים למאסר גדולה בהרבה מהיכולת להכילם. חוסר ההתחשבות של המשטרה באילוצים מביא לחסימת המערכת וביזוייה. תופעת הסדרי הטיעון בבתי המשפט ותקני הכליאה בבתי הסוהר הם התוצאה. המשטרה אמורה לשחק משחק קבוצתי, אבל היא מתנהגת כאילו היא לבד על המגרש!

כי שקט (במשטרה) הוא רפש…

ל'אופוזיציה' של רוני אלשיך במשטרה יש שיטה: מטלטלים את הארגון ככל שניתן – דרך הדלפות – על מנת לגרור את מקבלי ההחלטות לכאוס. הלחץ גורם לטעויות נוספות, המהומה שלמה, ואז ניתן לנוח. כשחולף זמן והיציבות חוזרת למשטרה, מנענעים שוב. הפעם, הספין התורן היא כתבתו החדשה-ישנה של יניב קובוביץ מעיתון הארץ, על המתנדבים…

אבי ברוכמן: הסדרי הטיעון ש"מייצרים" צדק ללא משפט

הסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק הינם בעיתיים, ומביאים אותנו לשאול, האם אפשר לייצר צדק ללא משפט. על פי פרקליטות המדינה, 68% מהתיקים הסתיימו בהסדרי טיעון. אלה נעשים במערכת אכיפת החוק בשם הסטטיסטיקה, ולצורך שחרור לחצים ניהוליים. הצד האחר שלהם הוא החשש, שבחלק מסוים של המקרים הדבר עלול לגרום להרשעת שווא! תופעה זו איננה תופעה ישראלית. בארצות הברית למשל, קיימת ירידה דרמטית במספר המשפטים, בהשתתפות חבר מושבעים…

יאיר רגב: בית המשפט העליון נכנע ללחץ!

כל אדם הגיוני מבין, שפסק דינו של יניב נחמן נועד לרצות את ארגוני הנשים, ואין לו כל קשר לנסיבות המקרה. מבחינת הציבור, כששומעים את המלה אונס מתכוונים לאונס 'של פעם', שאשה הולכת ואדם זר מתנפל עליה בסמטה חשוכה. לא זה המקרה. העונש המקורי היה אמנם קל, יחסית לאונס, אולם הנסיבות היו ברף התחתון של החומרה. המתלוננת כבשה את עדותה 7 שנים ופנתה למשטרה רק עקב פרסום בתקשורת. בית המשפט העליון קבע תקדים, שההיכרות המוקדמת בין יניב למתלוננת; הסכמתה הראשונית למערכת היחסים המינית; והעובדה כי השניים קיימו בעבר יחסי מין בהסכמה, הן אינן בגדר נסיבות מקלות הקשורות בביצוע העבירה, ואין בהן כדי להפחית מחומרת מעשי הנאשם או מחומרתן של העבירות בהן הורשע…