'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות - או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית - מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

מומנטום (momentum) הוא מושג מפתח בהבנת תהליכים ובתכנון אסטרטגי, המתחבר ליכולת שלנו לנצל הצלחה. הוא גורם לנו להבין מדוע מקצועיות אינה חזית הכל; ומדוע במקרים רבים מידי, החובבים עולים על המקצוענים... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המומנטום והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

בתחילת אוגוסט 2025 יצאה המחאה בקמפיין, שבו 'תרמו' לנו בכירי מערכת הביטחון את עצותיהם, תחת הסיסמה: ״יש לנו יחד 1,000 שנות ניסיון״. ״לא מכיר צבא שניצח גרילה״, קבע אחד מהם... האמנם?

הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.

במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?

תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.

מאמר זה בוחן את השינוי העמוק שעבר הספורט, מהיותו פעילות גופנית ותחרותית בעיקרה, לתעשייה גלובלית המונעת על ידי שיקולים מסחריים ובידוריים. הוא מתחקה אחר השלבים המרכזיים בתהליך זה, החל מהתפתחות הספורט המאורגן במאה ה-19, דרך השפעת אמצעי התקשורת ההמוניים, ועד להגמוניה של תאגידים בינלאומיים בעידן הדיגיטלי.

חקר הספורט, כתחום אקדמי, עבר בשנים האחרונות מהפכה משמעותית, והתפתח מדיסציפלינה שולית יחסית לתחום מחקר רב-גוני, מבוסס ובעל השפעה הולכת וגוברת. במאמר זה אסקור את המאפיינים העיקריים של חקר הספורט העכשווי, את מגמותיו המרכזיות ואת חשיבותו להבנת החברה המודרנית.

הספורט הוא מערכת דינמית ומשתנה המתפתחת כל העת, משתלבת בכלכלה, בתרבות ובטכנולוגיה, ומשקפת את הקשר המתמשך בין פעילות גופנית, תחרות ובידור.