מורכבות בביטחון לאומי

מי שלא מצליח לטפל בבלוני תבערה מעזה, אף אחד לא יתייחס לאיומי באב אל-מאנדב שלו ברצינות!

בעקבות ההכרזה על היותו של האלוף יאיר גולן אחד המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא, אני רואה לא מעט אנשים שמשתפים סרטון וידאו, שמראה הרצאה של גולן ב- 2006 (אז מפקד אוגדת איו"ש) לפני חניכי מכינת מגן שאול. תמלול ההרצאה של גולן והקשר בין המילים שלו לתמלול מקרי בהחלט…

אבא שלי היה תמיד מתגלגל מצחוק, כל פעם שדיברתי באוזניו בשבח שלטון החוק. "בעיראק (ממנה עלה לארץ) היה שלטון חוק", הוא נהג לומר… "שם, לחוק היה מחיר קבוע, ומי ששילם קיבל, באופן שוויוני. אצלנו, כולם בעד שלטון החוק, אבל רק בתנאי שהחוק בצד שלנו. אם לא, לעזאזל איתו…".

חוק הלאום צריך להתחשב בעובדה שבמדינת ישראל חיים שני לאומים: בני הלאום היהודי – הכולל חרדים, המשתמטים משרות צבאי ובני אליטה משרתת המשרתים רק 17 חודש; ובני הלאום הישראלי, המאפשר לפרזיטים, בני הלאום היהודי, חיים של כבוד; וכולל מיעוטים משרתים כמו החילונים, הדרוזים, הצ'רקסים הבדואים ואחרים, שקשר דם קיים בינם לבין בני הלאום היהודי… 

ברוכים הבאים למושג קומפרומט (компромат; ובאנגליתkompromat ), שפירושו המילולי: 'חומרים מלוכלכים מפלילים ומביכים'. זהו מושג רוסי מימי המשטר הסובייטי, המתאר שיטה להיפטר מיריבים לא רצויים. משמעו, אמנות הפצת מידע – אמיתי או שקרי – שמטרתו לפגוע ביריב או באויב. מטבע הדברים, השיטה הזו עושה יל גם בישראל…

ליברמן ירצה למנות רמטכ"ל, שצלו קטן ככל האפשר, כך שהוא לא יחוש מאוים. מבין שני המועמדים – שאינם מסווגים כשונאי ישראל – יש רק אחד כזה: אייל זמיר. השרות של זמיר כמזכיר הצבאי של נתניהו, ישרת אותו גם כן בהתמודדות. אבל, בסופו של דבר, אנחנו מדברים על אביגדור ליברמן, ולפעמים הוא מסוגל לבחור בדבר הנכון!

שתי מחאות ציבוריות התקיימו השבוע נגד הממשלה. בשניהם התנופפו דגלים, לכאורה דומים בצבעיהם, למרות שהם מסמלים דברים שונים בתכלית: דגל העדה הדרוזית מזה ודגל הלהט"ב מזה. האם יש קשר בין הצבעים? האם מעצב דגל הלהט"ב נטל השראה מהדגל הדרוזי?

אין כמו להגיע למשרד בשש בבוקר, לעבור על עיתוני הבוקר, ולראות את משה כחלון מציץ אלי מבעד לדף כפול במהדורה האינטרנטית של ישראל היום, לקרוא ולהתבשם מההישגים של רס"ל במיל' כחלון, תוך חיבור מכוון בין המילים: 'כחלון' ו'ביטחון'…

אחד העקרונות החשובים בתיוג הוא לא להיות שקוף מידי, שכן, אם הוא נכשל הוא עלול רק לחזק את התמיכה במציאות שאותה הוא מנסה לצבוע באור חדש. לכן, תיוג מחייב שימוש בערמה, ובהשגת המטרה בדרך עקיפה, שלא תורגש! כל זה לא היה בניסיונות הישירים, לטשטש את עלבונה של העדה הדרוזית, בפרשת חוק הלאום!