האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הגיע הזמן אדוני הרב משה גנץ, שתבין, שמשנתו של ברל כצנלסון חיה וקיימת. כולם מחויבים ליהדות כאל מסורת היקרה ללבינו (מי יותר ומי פחות), אבל מתוך רצון לא להגיע שוב למחוזות בהם לא נהנינו במיוחד קיבלנו על עצמנו גם עולה של דמוקרטיה!
מישהו יכול ברצינות להשוות את מגילת העצמאות לחוק הלאום, ממקום חף מגזענות ודעה קדומה, ולהגיד לי שהם דומים? שזכויות המיעוט נשמרות? מישהו באמת קורא את הקטעים ולא מבין למה הדרוזים כועסים? למה הם מרגישים פגועים ודחויים? השתגעתם?
מה שהיה מקובל כמצפן לדרכה של מדינת ישראל, מצוי בעשורים האחרונים תחת מתקפה של אליטה ניאו-ליברלית, במאמצה להפוך את אותו מצפן, למוצג מוזיאוני ארכאי. זה הרקע למחלוקת המתנהלת, מראשיתה ובעיקרה, בין היהודים. הבנה זו הכרחית כנקודת מוצא לבירור אופן ומידת הפגיעה של חוק הלאום החדש, בחברינו שאינם יהודים!
כדאי להתעורר… מומנטום ההתיישבות היהודית, במיוחד במדינת ישראל בגבולות הקו הירוק, מצוי מזה עשרות שנים תחת דיכוי מוסדי נוהלי. תכנית המתאר הארצית -תמ"א 35- היא אחד המכשולים העיקריים!
כתוצאה מייבוש רוב צירי ההברחה לרצועה אחרי הקמפיינים בסודאן, ניתוק הקשרים הדיפלומטים בין סודאן לאיראן , הפעילות של ממשלת א-סיסי וצבא מצריים בסיני והפגיעה בראשי מערכות הרכש המו"פ וההברחה החמאסיות, חמאס 'מיובש' ונמצא על הברכיים ולישראל יש יתרון מוחלט בזירה… אז סבלנות!
אחרי שסיפרו לנו שהשקעות העתק במטוס החמקן F-35 היו האחרונות במטוס מאויש, מסתבר לנו שוב, שישראל עומדת בפני החלטה לשוב ולרכוש מטוסי קרב מסוג F-15 מחברת בואינג, במה שמכונה "עסקת הנשק הגדולה בתולדות במדינה"… 30 שנה אנחנו חיים בעידן הטילים המדויקים… אין מחלוקת שבמטח הטילים הראשון במלחמה הבאה לא יוותר מסלול אחד שלם להמריא ממנו, ואנחנו רוכשים עוד ועוד מטוסים מאוישים ושולחים שוב ושוב אנשים חיים בפלטפורמות יקרות הרחק מעבר לגבול… למה?
פתחתי את ישראל היום אתמול, ולבי התרחב… כותרת מאירת עיניים (ראו למטה) צועקת בגאווה: "מוסר ללא גבול" וקצינה מגישה כוס מים לילדה סורית… ומוסיף וכותב חיים שיין: "בזמן שבעולם ובישראל מתנהל ויכוח על ערכי צה"ל, הוכח שוב שחיילי ישראל עומדים על משמר ארצנו, ולרגע לא זונחים את הערכים המלווים אותנו כאומה, כבר אלפי שנים…". ומוסיף העורך כותרת לתמונת דובר צה"ל: "עוצמת הרכות"… יש רק בעיה אחת: אין מוסר ביחסים בין לאומיים…
כשאומרים על בנימין נתניהו שאין לו אסטרטגיה לעזה זה לא נכון. הוא רק לא חייב לספר אותה! לעתים, יש היגיון רב בשמירת עמימות אסטרטגית! השינוי הדרמטי של השנים האחרונות באסטרטגיה הישראלית, הוא ההבנה הבסיסית, שרצוי לנו לשמר את ההפרדה – שנוצרה אחרי ההתנתקות ועליית חמאס בין יהודה ושומרון לעזה, וזהו אינטרס ישראלי למנוע מאבו-מאזן לחזור לעזה!
חמאס מצליח להלך בין הטיפות, על סף הכאוס, במיומנות מעוררת התפעלות: לוחץ, וכשהוא מרגיש שהלחץ מתקרב לנקודת הפיצוץ, הוא נסוג לאחור, ממש כמו בוואלס. בכך, הוא משרת מטרה איראנית, למשוך את הקונלפיקט כמה שיותר זמן לפני הפיצוץ הבלתי נמנע; כדי להסב את תשומת הלב בישראל דרומה, ולאפשר לאיראן להתבסס בסוריה, עם כמה שפחות הפרעות.
אז, יש דבר כזה – מוסר ביחסים בין לאומיים? התשובה על השאלה הזו היא כמובן שלילית. זאת למרות, שהוויכוח – הנדוש והאווילי – על מוסר ביחסים בינלאומיים יישאר פה עוד שנים רבות…
