האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
על פגישתו עם נשיא רוסיה, פוטין, אמר נתניהו: "סיכמנו הנשיא פוטין ואני להקים צוות משותף שיפעל להוצאת הכוחות הזרים שהגיעו לסוריה לאחר פרוץ מלחמת האזרחים". אם תסכים ישראל להקמת הצוות ותתן לו תיקוף בינלאומי, היא תאלץ לבלוע צפרדע גדולה…
כוח אווירי יכול להכריע לבדו, ובוודאי להיות שותף בכיר להכרעה. זאת בתנאי שסדר הכוחות מספיק ומתאים, שההפעלה שקולה, שלא רודפים אחרי המטרות אלא רודפים אחרי השגת התכלית, תוך בחירת המטרות נכונות. באשר לתנאים – רצוי מזג אויר טוב…
אם תסתכלו היסטורית אחורה תראו, שבדרך כלל, במלחמות הטובות ביותר שלנו, כמו ששת הימים, פגענו בסדר גודל של כעשרה אחוז מכוחו של האויב. עשרה אחוז זה מספיק למסגרות גדולות כדי שיתבלגנו, יאבדו את הקוהרנטיות שלהן, ובסופו של דבר החליט מי שהחליט בצד השני שכדאי לבקש הפסקת אש ולעצור – כי לא כדאי להמשיך ולהילחם…
קיימים הבדלים באופן שבו מתנהל משא ומתן בין לאומי בין מזרח ומערב. אחד מהם הוא "המוכנות של בני המזרח לעזוב את שולחן המשא ומתן ללא הסכם", לעומת המודל היותר נאצל במערב ש"לא להפסיק את המשא ומתן עד שיצא עשן לבן"…
את הקופה בפרשת ההטרדה המינית לכאורה של בני גנץ, לפני שנות דור, לקח לטעמי רן כספי בוזגלו, שחידש לנו את הפרסומת המיתולוגית של קסטרו, בהשתתפות יעל אבקסיס האלוהית וליאור מילר: יעל וליאור עטויים במעילים ארוכים (של קסטרו) מוצאים עצמם ברחוב זה מול זה. ליאור מתערטל ומוצא את עצמו מול יריבה שעולה עליו ביכולותיה…
את התלונה על ההטרדה המינית (לכאורה) של בני גנץ, קראתי לפני יומיים, אחרי שהסתכלתי בקיר של הגברת נאוה רון ג'יקובס (Navarone Jacobs) (שבינתיים חסמה אותי). הבנתי, שלטענתה היא הגישה תלונה במשטרת ניו יורק על הטרדה מינית כביכול. התלונה הוגשה בתחנת האזור ה- 18 הצפונית במידטאון מנהטן, ונלקחה ע"י השוטר Wattice או Wuttice…
אני חושב שבסוגיה הזו של העמידה מול הפלסטינים צריך להבין, שלא צריך למדוד את הפעולות שאנו עושים בתוצאה מעשית יום יומית. כפי שאמרתי, זה לא ניצחון של "זבנג וגמרנו". צריך לראות איך הפעולה משפיעה על מגמה. בהצטברות של מגמות ניתן להגיע להשגת יעדים. כדי לעמוד בזה אין מדובר בהכרעה צבאית…
המחסומים המקשים על פתיחת החשיבה האנושית לשיקולי התבונה, בהתמודדות עם מציאות משתנה, לא הוסרו. מבחינה זו, מכחישי המציאות – הטוענים לזכות להיחשב כממשיכי מורשת מפלגות הפועלים – אינם שונים בעוצמת ההכחשה שלהם ממכחישי מציאות נפוצים בהיסטוריה היהודית של העת האחרונה, בהם מכחישי המציאות הרבנים החרדים, בהתנגדותם הנמשכת לציונות מראשית הופעתה…
מה שאמר פעם דוד בן גוריון: "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים", לא נכון יותר היום. בעידן הגלובלי שבו אנחנו חלק מן העולם, הכלכלה שלנו מושפעת מן העולם, רמת החיים שלנו, והיכולת שלנו לעבוד קשורה ביצוא וביבוא – איננו קיימים בלי זה…
בתקשורת החדשה, בעולם התקשורתי החדש שאנחנו בתוכו – ואני חוזר ואומר שהוא גדל מבלי שאנחנו בעצם בכלל שולטים בו, והוא יוצא משליטה – אין יכולת לעצב את מדיניות ההסברה, אין יכולת לעצב או להשפיע על זרימת המידע. באופן גס אומר, שהמידע שולט בנו, ולא אנחנו בו…
