שאול מופז: תפיסת ההכרעה

להערכתי, כל מערכה המביאה להכרעה בנויה על אוסף של ניצחונות בשדה הקרב. כשאני אומר בשדה הקרב, כוונתי גם ביבשה, גם בים וגם באוויר. הראיה שלנו היום היא ראיה רב זרועית. כך אנחנו בונים את צה"ל, כך בונים את כוחו, וכך המטה הכללי מפעיל את כוחותיו בשלוש הזירות הללו – באינטגרציה מיטבית ומתוך מטרה של הכרעה וניצחון…

יעקב עמידרור: הזווית הישראלית של ההכרעה והניצחון

אסור לנו לחבר בין הצורך להכריע, לבין שאלת הניצחון בכל קרב בפני עצמו. זאת משום שאין זה תנאי מספיק לנצח בכל הקרבות הבודדים, אבל זהו תנאי הכרחי. משום שאנחנו קטנים, ובשל יחסי הכוחות בינינו ובין מדינות ערב, אסור לנו להפסיד גם בקרבות הטקטיים. שם הניצחון צריך להיות ברור וחד!

פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים

אידיוטים שימושיים (Useful idiots) הוא כינוי לאנשים תמימים, שדבקותם בערכים מנוצלת להשגת מטרות זרות על ידי מניפולטורים. מקורו של המושג ברוסיה הקומוניסטית והוא מיוחס לולדימיר אילי'ץ לנין, שכינה כך את אותם ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים במערב שהתלהבו מהמהפכה הקומוניסטית; תמכו באופן אוטומטי בכל מעשיה; ושנוצלו על ידי הסובייטים להשגת מטרותיהם. היום, אידיוטים שימושיים מערביים נחלצים בהמוניהם לטובת הפלסטינים…

אודי מנור: דב תמרי וגרשון הכהן מתפלמסים; ואני מסכים, ומתפלמס עם שניהם

המפה הציונית של 1919 היא, מבחינתי, נקודת הייחוס לכל הדיון ההיסטורי – אקטואלי – בטחוני -מדיני – חברתי – כלכלי -מוסרי – אסטרטגי – פוליטי, שכולנו עושים כאן מבוקר עד ערב, כבר בערך מאז 1919, שלא לומר מאז 1878…

גרשון הכהן: האם יש למרכז הישראלי סיפור?

במגמת ההתכנסות למרכז המפה הפוליטית, כמו בבשורת בני גנץ ל"איחוי שסעים", חבוי פוטנציאל איום על קבוצות המבקשות משמעות מעבר לנורמליות הממוקדת במצוקות הכאן ועכשיו. בסדר יום נורמלי שכזה, לא נותר מקום לדרכו המנהיגותית של בן גוריון שגם לאחר קום המדינה חזר והדגיש: "למדינת ישראל ייעוד מיוחד"!.

אלעד רזניק: האנטישמיות הצומחת בארה"ב – במפלגה הדמוקרטית!

למיניסוטה יש חברת קונגרס חדשה. חברת הקונגרס אילחאן אבדולאחי עומאר (Ilhan Omar) שמוצאה מסומליה. לפני כשבוע אמרה חברת הקונגרס שהיהודים בארה"ב נאמנים למדינה אחרת; אבל, אין להנהגה הדמוקרטית מספיק קולות שיסכימו לגנות את דבריה האנטישמיים של עומאר. וזה יהיה אחד המרכיבים העיקריים בבחירות 2020!

שלמה ינאי: דילמות בבניין הכוח במלחמה מוגבלת ובמלחמה גדולה

במאמר זה אעסוק בדילמות שיש בבניין הכוח, הן במלחמה מוגבלת, והן במלחמה גדולה – מה שקרוי מלחמה קלאסית. לכן, הדברים שאתמקד בהם מכוונים יותר אל התכלית: כיצד אנחנו לוקחים את הרעיונות, או את הכיוונים באשר הם, ובסופו של דבר בונים צבא, בונים כוח צבאי, בונים יכולת שמסוגלת להגשים את הענין?

אלעד רזניק: בשביל מה לעורר מתים?

ב 17 לדצמבר 2018 הציגו הסנאטורים הרפובליקנים טד קרוז וטום קוטון הצעת חוק הקוראת להכרה בריבונות הישראלית בגולן. להצעה זו השלכות פנים אמריקניות ובינלאומיות, שבעייתיות מאוד לישראל. הריבונות הישראלית בגולן איננה עומדת בסימן שאלה כלשהו; ודי מיותר לעורר מתים מרבצם!

עודד עמיחי: יש פתרון מדף לאיום העפיפונים ובלוני הנפץ

האביב מתקרב, ועמו טרור העפיפונים ובלוני הנפץ חוזר ומרים ראש. כתבנו ודיברנו עוד בשנה שעברה: יש פתרון מדף לאיום זה, מערכת של בואינג, המבוססת על לייזר חשמלי של 2 ק"ו, שמסוגלת להסיר איום זה. גם כל אחת מהתעשיות הביטחוניות הגדולות בארץ יכלה להעמיד מזמן מערכת מבצעית כזו; אולם, כלום לא קורה…

אלעד רזניק: דיפ סטייט .vs דיפ שטעטל

דבר אחד 'הרווחנו' ממערכת הבחירות הבעייתית הזו: את המושג 'דיפ סטייט' (Deep State), שעשה עלייה מארצות הברית, והשתרש אצלנו. שם עברי עוד אין לו, אבל שם יידישאי יש גם יש: 'דיפ שטעטל'…