מוטי גולני: משה דיין בראשות המטכ"ל

אין לטעות בין אהבתו הגדולה של דיין לשטח, הצורך לגעת בדברים, לבין התעניינותו בנושאים צבאיים. דיין, הקדיש את רוב זמנו כראש המטה הכללי לנושאים שהיו פוליטיים ומדיניים. כאשר פרש, בסופו של דבר, בינואר 1958, דומני, כי הנכס העיקרי שלקח עימו מהצבא, משירותו הקצר בצה"ל, היה ניסיון מדיני ופוליטי יוצא דופן, יותר מאשר ניסיון צבאי…

אלי בר און: אפילו להחלטות אסטרטגיות נכונות יש תאריך תפוגה…

להחלטות ביטחוניות – לא חכמות ולא מקצועיות במיוחד, לצערנו – התרגלנו. אבל, האם לעיתים, תהליך קבלת ההחלטות בתחומים הביטחוניים – החיוניים ביותר לחיינו ולעתידנו כאן – הוא מושחת? אולי מה שבאמת קובע זו העדפת האינטרסים הארגוניים והאישיים על האינטרס הלאומי?

עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי ב' – נקמה ומעגל הסלמה

מנגנון ההצדקה העצמית ימשיך להזין את שני הצדדים – הישראלי והפלסטיני. כך, לכל נערה בת 14 עם מברג אנחנו חייבים לקרוא מחבלת, כדי להצדיק את האמירה שצריך לחסל אותה (סליחה לנטרל); ואילו הפלשתינים ימשיכו לראות בה גיבורה, לקרוא רחובות על שמה, ולראות בחיילי צה"ל והמתנחלים כובש אכזר, כדי להצדיק את האלימות מהצד שלהם. זאת גם הסיבה שאיני סבור שניתן להגיע ל'הסכם שלום' עם הפלשתינים…

יעקב עמידרור: 4 פגישות עם משה דיין

משה דיין: לפני שאתם מעלים תוכנית כזו מוסכמת על הערבים, אל תבקשו שנקים פה מדינה פלסטינית. כשאתם האמריקאים מבינים מה פירוש הדבר, אם נקים מדינה פלסטינית, מבלי שהדבר יבטיח את פתרון בעיית הפליטים, ולנו תהיינה שתי צרות – גם מדינה וגם פליטים…

אמציה חן: רדידות לאומית בסוגיות ביטחון – המשך

כתב מבקר המדינה: הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, החליט בספטמבר 2007 להצטייד במערכת "כיפת ברזל", וראש אג"ת המליץ בנובמבר 2007 לאשר סופית את פרויקט "כיפת ברזל". באותם מועדים עדיין לא ערך צה"ל ניתוח של רמת המענה הצפויה להתקבל מהיקף ההצטיידות. ללא ספק רדידות לשמה. המעידה כי אכן בארזים נפלה השלהבת!

אלעד רזניק: נפט סנקציות ואיראנים שאפתניים – מה רוצה רוחאני?

כרגע, גם האיראנים גם הרוסים וגם האירופים מחכים לביידן או לכל דמוקרט גנרי אחר, שינצח בבחירות את דונלד טראמפ. ומה יקרה אם יעריכו באיראן שטראמפ עומד להיבחר שנית? להערכתי אנחנו נחזה בניסוי גרעיני איראני. כמה גיבוי יתנו לנושא סין ורוסיה? רשמית לא סביר שיינתן גיבוי כלשהו. הסכמה שבשתיקה? זה כבר סיפור אחר…

עמוס ידלין: משה דיין – איש רב ניגודים

משה דיין הוא, אולי, אחת הדמויות המרתקות, המורכבות, והבלתי מפוענחות ביותר בהיסטוריה הצבאית והמדינית של מדינת ישראל. מבין כל הדמויות, שעיצבו את צה"ל ואת דמותם של קציניו, מעטות היו רבות השפעה כמוהו… מעטים היו נערצים ממנו, במדינת ישראל, מעטים הושפלו, ציבורית, כפי שהושפל דיין; הוא היה לדמות מיתולוגית הירואית מחד גיסא, ודמות טרגית ושנויה במחלוקת מאידך גיסא…

גדעון טרן: משה דיין – בין אסטרטג למדינאי

לרגל יום העצמאות, אנו מעלים לרשת את החוברת: 'משה דיין – בין אסטרטג למדינאי'. זו החוברת החמישית של כתב העת עיונים בביטחון לאומי, שראתה אור בנובמבר 2003 במכללה לביטחון לאומי, צה"ל. 

יעקב שחם: שקיעה

זהו הפרק העשירי והאחרון בסדרת מאמרים זו, הסוקרת פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות, ה- .K.G.B, בין השנים 1991-1917. סוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים של המאה הקודמת, הביאו את ברית המועצות אל סף משבר חמור, שהסתיים בקריסתה. בשלהי 1991, תם, למעשה, עידן ה- .K.G.B, שהחל 74 שנים קודם לכן בהקמת זרוע הדיכוי והטרור של המשטר הקומוניסטי…

אלי בר און: איך קורה שהרקטות ה'טפשות' מנצחות את הטילים ה'חכמים'?

כאשר משגרים את הרקטות מבורות ירי שהוכנו מראש למטרות בגודל של עיר בינונית; אזי כפי שהוכח בסבב האחרון, אחוזי הפגיעה של הרקטות מגיעים גם ל- 40 אחוז. במצב כזה, את כולם חייבים ליירט אבל מעשית זה לא ניתן. לכן, האויב מצטייד בכמויות של רקטות הגדולות פי כמה מזו של כמות המיירטים שלנו ואנחנו נהיה, מהר מאוד, במצב נחות!