האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הציבור וגם מרבית העוסקים בביטחון סבורים שהבעיה העיקרית במלחמת יום הכיפורים הייתה ההפתעה. היא זו שתפסה אותנו לא מוכנים. אחרת, כך הם משוכנעים, ודאי שהיינו "שוברים להם להם את העצמות". ובכן, הם טועים ובגדול…
עד היום, המערכת הביטחונית במדינת ישראל בהובלת ראש הממשלה נתניהו ובשותפות מלאה של שר הביטחון יעלון והרמטכ"לים אשכנזי גנץ ואייזנקוט כשלה כישלון מוחלט בהבנת המציאות ההולכת ומתהווה סביבנו נגררה אחרי האירועים וכיסתה ראשה בשמיכת המערכה שבין המלחמות (מב"מ). כמו שלמדנו כולנו במלחמת לבנון השנייה, קטיושות – בדומה לאיראנים – לא נעלמות לבד!
השביתה הכללית במגזר הערבי במחאה על גל הרציחות, צודקת; אבל מהסיבות הלא נכונות. לא ההזנחה רבת השנים לבדה של השיטור במגזר הערבי יצרה את הבעיה הפעם, אלא דווקא ההצלחה המשטרתית: ההצלחה להכניס את רוב ראשי משפחות הפשע היהודיות לכלא ו/או להבריחם לחו"ל…
הנטייה של בני ערב, באשר הם, להאשים אחרים בכול צרה הניתכת עליהם – אינה חדשה. כך נולד למשל "יום הנכבה" המטיל את האחריות המלאה לכישלונם לחסל את המדינה הציונית, ובעקבותיו – בעיית הפליטים – איך לא, על מדינת ישראל (וגם קצת על הבריטים בשל הצהרת בלפור)…
מאזן אימה (Balance of terror) הוא מקרה קיצון של הרתעה: האסטרטגיה של שכנוע מישהו מראש שלא לעשות משהו, לעתים קרובות על ידי הצבת מחיר לאותו מעשה. אבל בניגוד להרתעה שהיא לעתים קרובות מעורפלת ובלתי מדידה, בטח מראש; מאזן האימה הוא מצב, שבו שתי מדינות מאיימות זו על זו בהשמדה…
יש להוציא מהארון כלי נשק שמפחידים את האיראנים ושהם אינם יודעים להסתדר איתם, ולשים אותם על השולחן. הנשק הזה הוא הנשק הביולוגי; והוא נמצא בהישג יד. תקיפה ביולוגית יכולה לחסל עשרות מיליונים בריכוזי אוכלוסיה גדולים. זהו נשק מפחיד שפגיעתו יכולה להישאר זמן רב. הוא יכול להיות הסיוט האיראני בהתגלמותו וסוף חלום האימפריה לדורות. זהו סיכון שהאיראנים אינם יכולים לקחת…
זה שנתניהו עושה במצב הביטחוני שימוש פוליטי, לא אומר שהוא איננו צודק. משוחרר ממסרי הבחירות (נתניהו פוליטיקאי מפוקח; וברור לו שהסיכוי שיתקיימו בחירות נוספות בהובלתו, קלוש…) סיפר נתניהו לאומה את האמת. הוא בעצם, הכין אותה לראשונה למלחמה הקרובה, ולמה שמתחייב מכולנו בהכנות לקראתה…
הצבאות של מדינות המערב – ובראשם ארה"ב וישראל – שקעו במהלך השנים בסטנגנציה; ו/או שהאינטרס הכלכלי של תעשיית המטוסים קדם לשיקול הדעת הלאומי וזה המחדל הגדול. רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה פתחו כעת פער טכנולוגי וכמותי שיהיה קשה לסגור אותו במספר שנים מועט. עד אז יאלצו מדינות וצבאות להיכנע לתכתיבי משטרים דיקטטורים; ולעיתים, גם לספוג תבוסות כואבות, בדיוק כפי המצב שמתרחש כעת בחצי האי ערב…
למעשה, כדאי להודות, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מלחמה כוללת מול חמאס שתביא לכיבוש הרצועה ושליטה של צה"ל עליה למשך שנים. זה יביא לצהלות שמחה בטהראן שיישמעו עד ירושלים. במקום להתרברב לשווא, עדיף שממשלת ישראל תעסוק בדיונים אסטרטגיים על בחירת חלופה רעה מתוך אלו שניתן, ולא על חלופה נוראה מאלו שעל העץ…
בשביעי לאוקטובר, יחגוג המנהיג המעניין בעולם את יום הולדתו ויהיה בן 67. ולדימיר פוטין הוא אחד הבודדים בעולם שמבין שהמלחמה היא המשך המדינות באמצעים אחרים; ומצליח לשלב בין כוח דיפלומטי לכוח צבאי; בלי להסס ובלי להתבלבל, בלי בג"צ ובלי בצלם…
