מאמר זה סוקר את אבן הדרך השלישית בהתפתחות הפשע המאורגן בישראל: מהקמת ועדת שמרון ב- 1978, שהכירה לראשונה בקיומו של פשע מאורגן "נוסח ישראל", דרך קריסת הבנק למסחר, וכלה בהתנקשות בזאב רוזנשטיין בדצמבר 2003, שפקחה את עיני המשטרה.
משהו רע מתרחש בחיפה, בעיקר בחלקים ממנה. היא משתנה במהירות, ונכבשת ע"י משפחות הפשע המאורגן הערביות. נדל"ן רב בה - כולל מבני ציבור - עובר לידיים ערביות, ושמועות על מעורבות של קרנות מחו"ל ברכישות מסתובבות בעיר. יתרה מכך, לא רק שאין מושיע; יש למישהו גם אינטרס כנראה, לטשטש, ולהשאיר את זה מתחת לרדאר...
השביתה הכללית במגזר הערבי במחאה על גל הרציחות, צודקת; אבל מהסיבות הלא נכונות. לא ההזנחה רבת השנים לבדה של השיטור במגזר הערבי יצרה את הבעיה הפעם, אלא דווקא ההצלחה המשטרתית: ההצלחה להכניס את רוב ראשי משפחות הפשע היהודיות לכלא ו/או להבריחם לחו"ל...
בבוא היום צומחת פעילות הטרור מתוך התשתית הפלילית. חוליות הגניבה הופכות, עד מהרה, לחוליות רצח; שעושות שימוש בנשק הרב שצברו, ושניסיונם בהתחמקות מפעילות המשטרה היה להם נכס בפעילות הטרור שלהם! חישבו על משפחות הפשע הערביות!
גביית דמי חסות או פרוטקשן (Protection), מוגדרת כשיטה לסחיטת כסף, המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. בישראל הפכה סוגיית הפרוטקשן של משפחות הפשיעה הערביות לחתרנות נגד המשילות ונגד ריבונות המדינה, כי היא מייצרת ריבון אלטרנטיבי בשטח!
