מורכבות בביטחון לאומי

״יצחק בריק צועק!! אך למה להקשיב, אם אפשר להדחיק? יש לו טייקונים בכיס? לא! יש לו מסדרי-חרדים ממושמעים מאחריו? ודאי שלא! יש לו חברי מרכז "ליכוד" בכיס? גם לא…

החיזבאללה ואיראן לא מתכוונים לוותר על ההצטיידות בטילים מדויקים (חבל על הזמן)! לכן, או שאנחנו נוותר; או שתפרוץ מלחמה אכזרית וחסרת תוחלת; ובסופה, אחרי שנשלם מחיר יקר מאוד בנפש וברכוש, וודאי שנוותר. למה שהם לא יוותרו?

באתר Digest Quora מתנהל שיח רב משתתפים על המתרחש במקומות בעיתיים בעולם; ובעיקר, במזרח התיכון. הדיון באתר מתנהל בצורה של הצגת שאלה, והזמנת הציבור להשיב ולהגיב. אחת השאלות בהם דנים היא: "מי משני הטוענים, יהודים והערבים, יש להם זכות קודמת לרשת את הארץ"…

המלחמה הגדולה הזו – שבמהלכה העורף שלנו יופצץ ויפגע קשות – תפרוץ, בוודאות כמעט מלאה. אבל, לא בקרוב. מדוע? להערכתי רק בגלל סיבה אחת: איראן, החיזבאללה והארגונים האחרים שנשמעים להנחיות של איראן בסוריה ובעיראק, עדיין לא השלימו את היערכותם. מאזן הכוח הכולל עדיין נוטה, במקצת, לטובת מדינת ישראל.

נוכח הטמטום שבאימוץ "קו בר לב" בלבנון, ניצלתי את סדרת הדיונים לפריסת מחדש של הכוח (בהסגתו מקו האוואלי). להכנת תוכנית אלטרנטיבית לזו של המטכ"ל. הדגשתי לפורום המכובד, כי מתוך אלפי החיליים הפועלים בלבנון (לתזכורת, המדובר בשנת 1985…), פחות ממאה וחמישים לוחמים מסביב לשעון, מחפשים את ה"רעים". כשכל השאר בעל כורחם מהווים מטרות לפיגוע…

ב- 1 במרץ 2021 אישרה ממשלת ישראל את הצעת שר הביטחון, בני גנץ, להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל ולאנשי צד"ל שלחמו ברצועת הביטחון בלבנון מספטמבר 2081 ועד מאי 2000. נסגר מעגל… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה, והלוחמה ברצועת הביטחון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

מצטער על המילים הבוטות; אבל, אין מנוס 'מלקרוא לילד בשמו': הרבה זמן אני מתכנן לכתוב על התופעה הזו, שאין דרך אחרת אלא לכנותה 'אינקובציה של פיגור במערכת הביטחון'! רוב מערכות הביטחון במדינת ישראל מורכבות מאנשים שחושבים אותו דבר. בצבא, הקידום מעבר לדרגה מסוימת הוא די אחוד; והארגון הומוגני להחריד. האלוף עמוס ידלין אמר פעם, שבמקום שכולם חושבים בו אותו דבר, סימן שאף אחד לא חושב… ואני אומר, שמנישואיי קרובים יוצאים ילדים פגומים!

לא קל למנהיג פוליטי, במיוחד בתקופת בחירות, להכיר בהתהוות (Emergence) של איום חדש' ההולך ומשנה את משוואת האיומים המוכרת. אבל אנחנו, ראוי שניתן את דעתנו למשמעותו האסטרטגית של השינוי. המגמות הקיימות מכבר – לבניית מערכת אזורית מאיימת על קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל – תמשכנה להתפתח, בהנהגת איראן…

נטען, שישראל תקפה בעיראק, על רקע הבנות, שהושגו בין ארצות הברית לרוסיה, על כך שיש לתת עדיפות לביטחונה של ישראל… ואני שואל: ומה יקרה במצב, שבו הם לא יאשרו? שיאמרו לנו, כי ע"פ הנוהג והחוק הבינלאומי מותר לכל מדינה להתחמש, ועד שלא נותקף, עלינו לשבת בשקט, כי אחרת נואשם כתוקפנים?