האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אווריל היינס (Avril Haines) – שתתאם פעילות של 17 סוכנויות מודיעין, תהייה חברת קבינט, ותניח על שולחן הנשיא דו"חות מודיעין יומיים – ידועה בדבקותה באיפוק בפעילות צבאית ולוחמה בטרור, ובהענקת משקל רב לחוק הבינלאומי ולזכויות אדם…
מערכת סטלינגרד במלחמת העולם השנייה – מאמצע יולי 1942 עד ראשית פברואר 1943 – שהסתיימה בכניעת הארמיה ה- 6 הגרמנית בחורבות סטלינגרד – חיסלה למעשה את הניסיון הנאצי להקריס את ברית המועצות. אבל, למה בכלל נמשכו הגרמנים לסטלינגרד דווקא?
"ישראל זקוקה" כתב איזנקוט בפתיחת דבריו, "למנהיגות המובילה את המדינה לקידום ערכיה הלאומיים, לגיבוש חזון לאומי" – לזה אני לגמרי מסכים. כאן הדיון צריך להתחיל; ונראה שאיננו שואפים לאותו חזון לאומי…
אחד מתנאי הבסיס לקיומה של דמוקרטיה היא תקשורת חופשית שכמו שהאמריקאים אוהבים מסוגלת להגיד : Speaks Truth to power; אבל, בתהליך – שהחל עם בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ונגמר עם הפריצה לגבעת הקפיטול – התקשורת הייתה הכל חוץ מחופשית. אתן לכם שתי דוגמאות שהתקבעו ציבורית…
נדרשת הקמת כוח אבטחה רחב היקף, מבוסס חיילי מילואים, סוג של ז'נדרמריה, אולי תחת פיקוד העורף, או משמר הגבול. האזרח המאוים ראוי לקבל הגנה מדינתית שבהחלט יכולה להינתן לו בהתארגנות המתאימה…
לאחר שקראתי והקשבתי לדעות השונות בנושא אלוף הפיקוד ושומרי הסף בחצרים, אני נוטה לקבל את עמדת ה- ש"ג במקרה זה. הנימוקים בגוף המאמר
את הסיפור הזה אני מחזיק שבוע ימים בבטן. מתלבט. כועס. לא מוצא מנוחה. החלטתי שלא להחניק עוד. מג'די מזאריב – קצין קרבי ועוד משרד הביטחון – נתבקש לעזוב הלוויה צבאית בשל דרישת המשפחה… מציאות ישראלית 2021. עצוב…
התנהלות ג'ייק (יעקב-ירמיהו) סאליבן כיועץ בכיר של מזכירת המדינה הילארי קלינטון ויועץ בכיר של הנשיא ברק אובמה וסגנו ג'ו ביידן, מלמדים על מרכיבים מרכזיים בתפיסת עולמו. הם מפורטים במאמר שלפניכם…
אחד הפרדוקסים בביטחון לאומי גורס כי ככל שעוצמת האיום חמורה יותר; כך קטנה מעשיות השימוש בו; כיוון שכמו בומרנג, אם יש למותקף יכולת מכה שנייה, אתה תחטוף חזרה את מה שעשית לאחרים; ואז גם כל היתר יוכלו להתנפל עליך ולסגור חשבון. משמע, חזרנו לעידן המלחמה הקרה, שבה עוצמת הנשק שבידי הצדדים הייתה הערובה לאי השימוש בו…
ב- 2020 ראה אור בהוצאת שבולת, ספרו של ד"ר גדי טאוב, נייחים וניידים. מאבק של האליטות נגד הדמוקרטיה הישראלית (ראו תמונת כריכה למטה משמאל); שבו הוא מציע חלוקה חדשה – סוציולוגית וגם מעמדית – מרתקת לטעמי, לשסע הפוליטי החברתי בישראל, שמעמיק לבלי יכולת להתאחות. להבחנה החדשה הזו של טאוב מוקדש המאמר…
