מורכבות בביטחון לאומי

עצירה אופרטיבית-מבצעית Operational) Pause) – כמו זו שנכפתה על צה"ל, במסגרת עסקת החטופים במלחמת חרבות ברזל בסוף נובמבר 2023 – היא מעבר של כוח תוקף להגנה או למגננה בשטח אויב, לעיתים, לפני שהגיע לנקודת השיא של ההצלחה (לנקודת המיצוי), ולעיתים אחריה. הכוח עובר להגנה במקום ובשיטה, שמבטיחים לו, כל שניתן, שמירה על מירב הישגיו או יכולת לחדש את התקפתו, או שתיהן כאחד.

על דרישותיו של פוטין היה צריך לנהל מו"מ. משעה שזה לא קרה, ניתן היה לעצור אותו בכוח, ע"י צירוף אוקראינה לנאט"ו, ושליחת חיילים רבים לאוקראינה. משעה שלא עשו זאת, הביאה המעורבות החצי פאסיבית של המערב – דווקא מתוך השאיפה, שפוטין יתקפל (הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות…) – לאסקלציה מהירה של האירועים.

מה אחריותם של הנשיאים, זלנסקי וביידן למה שמתחולל באוקראינה? ביידן מתגאה שהוא ידע הכל וגם העביר לזלנסקי. שניהם ידעו. מה הם עשו עם זה? למה לא לקחו את הנשיא הרוסי פוטין ברצינות? האם אין לו תביעות שראוי לקחת אותן ברצינות? שניהם יכולים היו בקלות למנוע את המלחמה, בהקפדה לא לייצר איום צבאי מתהדק על רוסיה, כפי שתופסים זאת רוסים רבים.

הפרסומים השונים בעיקר מהדהדים את הכישלונות הטקטיים והטכנו-טקטיים של הרוסים. אבל, כנראה שכוחות רוסיים אחרים מצליחים – ומוצאים דרכים העוקפות את מערכי ההגנה האוקראינים; כך שבסופו של דבר, כל כוח אוקראיני – שמצליח לבלום כוח רוסי – מגלה שכוח רוסי אחר עבר אותו; וכעת, מאיים לנתק אותו ממקורות האספקה שלו. החיסרון הטקטי של השיטה מעניק לרוסים יתרון מערכתי.

מִלְחָמוֹת קוֹרוֹת בַּחֹשֶׁךְ, כִּי רַק אָז מְעִזִּים לָצֵאת מֵהַמְּחִילוֹת כָּל חורשי הֲרָעָה. הַחֹשֶׁךְ מְאַפְשֵׁר לָהֶם לִהְיוֹת במיטבם, רַק כִּי כָּךְ בָּנוּי הָעוֹלָם. הֵיכָן שֶׁאֵין אוֹר, יֵשׁ חֹשֶׁךְ
וְאֵין שָׁם אֱלֹהִים… איילת קציר: מִלְחָמוֹת קוֹרוֹת בַּחֹשֶׁךְ

פוטין מתנהל בהיגיון תרבותי רוסי, שמוכן לצאת למסע מבלי להתחייב מראש ליעד סופי מוגדר. הרעיון הרוסי הוא שפשוט מעזים ומכניסים למערכת וקטור, שיחולל התהוות חדשה; אלא זו יכולה גם להיות בלתי צפויה…

מלחמת אוקראינה נותנת לנו תמונה ברורה באשר לאופיין של מלחמות המאה ה- 21; ומחייבת אותנו להתעורר מהשגיוניות שהיטו אותנו מהדרך הנכונה משך שני עשורים; ולחזור לקרקע המציאות.

החיים לימדו אותנו שראוי לאמץ את לקח "משל העקרב והצפרדע" הנושאת אותו על גבה לחציית הנחל, והוא מכיש אותה למוות, ומצדיק את האבסורד בכך שאינו יכול להתכחש לטבעו.