האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
במקום בו אין נוכחות התיישבותית אזרחית, המערכת הביטחונית מתקשה לממש את ריבונות המדינה. עובדה זו נכונה לא רק לשטחי יהודה ושומרון אלא גם למרחבי הגליל והנגב, כמו גם לכל יתר קווי העימות. לא רק שכוחות הביטחון אינם מסוגלים לספק מסה קריטית של נוכחות רציפה אלא שהם אינם רגישים דיים לשינויים בשטח הפוגעים באינטרסים הלאומיים הריבוניים…
בניגוד לתפיסת המלחמה הקלאסית, המיזוג בין מצבי היסוד האופרטיביים מגננה-מתקפה הביא ליצירת יצור כלאיים היברידי בצורת פעולתו, שלעתים תואר בכינוי מגננה-התקפית ושהעמיד את צה"ל וממשלת ישראל בפני אתגר תפיסתי מהמעלה העליונה…
השתנות פני המלחמה הופכת לבעייתית מאוד את ההנחה, כי גם לאחר הנסיגה לקווי 67' תוכל מדינת ישראל להגן על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה, וכי עוצמתו של צה"ל תאפשר לו, במידת הצורך, לשחזר את הישגיו מיוני 1967 ולהשתלט במהרה על שטחי המדינה הפלסטינית החדשה!
לא זו בלבד שנסיגה כוללת של כוחות צה"ל משטחי יו"ש תדחק את ישראל לגבולות שאינם ברי הגנה; אלא שקרוב לוודאי, שהיא אף תביא להיווצרותה של ישות טרור, בדומה לזו שצמחה ברצועת עזה בתקופת תהליך אוסלו. זאת, בהבדל הקריטי, שקרבתם של יהודה ושומרון לעיקר נכסיה של מדינת ישראל ברצועת החוף מעצימה פי כמה את גודל הסיכון הטמון בפינוי שטחים אלו.
במסמך אסטרטגיית צה"ל שפורסם לציבור, של הרמטכ"ל היוצא רא"ל גדי אייזנקוט הוגדרה תכלית המערכה שבין המלחמות (מב"מ): "להחליש גורמים שליליים, להשיג הרתעה, על מנת להרחיק את המלחמה הבאה." בצדק שואלים, האם המשך המערכה בצורתה הנוכחית יצליח להרחיק את המלחמה או שמא מתוך הסלמה בלתי נשלטת יביא דווקא להתפרצותה…
ה'רומן' של גרשון הכהן עם שמעון ריקלין לא החל עכשיו. מאז פינוי גוש קטיף הוא נוהג לכנות אותו "מחריב גוש קטיף" (בשנת 2005 מונה הכהן לקצין הממונה על פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות), ולצאת בהפגנתיות ממקומות אליהם הוא מגיע, כמו למשל לתכנית הראיונות בערוץ 20. פרסום המחקר החדש של הכהן, "הנסיגה משטחי C ביהודה ושומרון: סכנה קיומית", הביא את ה'רומן' הזה לשיאים חדשים…
מאז סיום מלחמת העצמאות והתייצבות מדינת ישראל בקווי שביתת הנשק, הידועים כגבולות 1967, היה ברור להנהגה המדינית ולמטה הכללי של צה“ל, כי בקו הגבול המזרחי ברצועה הצרה והארוכה של מישור החוף, לא מתקיימים כלל התנאים הנחוצים למגננה. השינויים מאז בתופעת המלחמה הפכו את ההגנה על שטח חיוני זה לבעייתית הרבה יותר!
המחלוקת ביני לבין שוחרי הנסיגה בשם הכורח להיפרדות מהפלסטינים, מתבטאת בשתי מדרגות…
התפיסה הזו של המסר האוניברסלי – הטמון בגאולת ישראל – אינה חדשה ושורשיה נעוצים עוד ביציאת מצרים. מנקודת מבט זו, מי שמתנגד לגאולת עם ישראל בארץ אבותיו, מתנגד לבשורת הגאולה שעם ישראל מביא לכלל האנושות. זה כולל, קודם כל, את אלה באירופה ובארצות הברית, בכללם יהודים נאורים, במגמת BDD וג׳יי סטריט. רק אחריהם באים אויבי גאולת ישראל המוסלמים. להם יש עניין רציני אתנו ואני מכבד מאוד את מאבקם…
אחד המאפיינים של ממשלת ישראל השלושים ושבע היא העימותים המתמשכים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו לשר הביטחון שלו, יואב גלנט. מתוך הכרת פוטנציאל המתחים בין ראש הממשלה לשר הביטחון, ראשי ממשלה במדינת ישראל, החל מדוד בן גוריון, יצחק רבין ואהוד ברק, העדיפו לשאת גם בתפקיד שר ביטחון. הפיצול בין התפקידים הופך למורכב, לא רק לנוכח מצוקת ניהול המלחמה, אלא גם ובמיוחד במקום בו מגיע ראש הממשלה להגיון אסטרטגי סמוי, שמוטב לו להישמר מחשיפתו…
