האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בינתיים, שיטות המלחמה שחיזבאללה אימץ בהצלחה לא מבוטלת, מחייבות את צה"ל בהסתגלות חדשנית. לנוכח הראשוניות התקדימית של מתווה האיום שהציב האויב, אין למפקדי צה"ל יכולת להסתייע בפנייה לפתרון מוכר בצבאות העולם. בתנאים אלה, אם ימשיך צה"ל לפעול על פי מוסכמות היסוד מן המאה הקודמת הוא עלול להיקלע לתבוסה!
קווי המתאר של המלחמה בנגורנו-קרבאך, נותרו במידה רבה צמודים לדפוסי המלחמה המאפיינים את המאה הקודמת. מדינת ישראל, לעומת זאת – למול האיומים החדשים המתגבשים כנגדה, במרקם השינויים המאפיינים את המלחמה החדשה במאה ה-21 – נמצאת במקום אחר. האתגר מחייב כמובן את צה"ל בחדשנות פורצת דרך לעליונות באמצעי הלחימה. אולם בנוסף נדרשת מצה"ל פריצת דרך מערכתית ראשונה מסוגה בתולדות המלחמות…
ב- 20 לנובמבר 2020 פרסם נדב תמיר ב- ynet מאמר תחת הכותרת: "השואה היא לא רק שלנו. ואפי איתם לא מתאים". "התייחסות לאנטישמיות כקטגוריה שונה מגזענות בכלל" – כותב תמיר – "וההתעלמות מאירועי ג'נוסייד אחרים, הן זיקוק הגישה השגויה של ישראל לשואה". האמנם השואה היא היא עוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג'נוסייד?
מפתה להיאחז בטענה שאילו מראשית מגפת הקורונה, היו מפקידים את הטיפול במשבר בידי מערכת הביטחון – פיקוד העורף – העניינים היו מנוהלים נכון יותר והתוצאות היו טובות יותר. הגיוני לשווע לישועה שתבוא מידי ארגון המופקד בהגדרת ייעודו להתמודדות במצבי חירום. אלא שמדובר באשליה שראוי להתבונן בשורשיה…
זהו פרק שכתב האלוף גרשון הכהן, בספר 'בשדה הקרב של הזיכרון', שערך פרופ' יגאל שוורץ וראה אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן, על מלחמת יום כיפור. בתוך הסיפור משורטטת תמצית תפיסת הפיקוד שלו….
בכל ערב יום כיפור, עם זיכרון המלחמה בן כמעט יובל שנים, חוזרים ומהדהדים לציבור שני מסרים: האחד ממוקד בעומק המחדל המודיעיני; השני מבטיח שהלקחים נלמדו ומעתה צה"ל ערוך ומוכן נכון לכל איום. לאחר עשרות שנים, מסרים אלה ראויים למבט ביקורתי…
לפי היהדות התנ״כית, גם במורשת חז״ל, מה שנראה כיציבות, גם ביחס לזריחת החמה המתחדשת מידי יום, הוא אשליה מסוכנת. בכל רגע הכל יכול להשתנות. גם אלוהים עובד בכל בוקר מחדש כדי להכניס את השמש למסלולה. אין באמת מסילת רוטינה יציבה. אין הישגים מבטיחים ברי קיימא אם לא נאבקים על קיומם בכל יום מחדש…
אל המחלוקת בין תומכי נתניהו למתנגדיו, הושלך גם מפעל המלגות של קרן וקסנר. אותה תוכנית לימודים יוקרתית בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. יש לסוגיה ממד ענייני ראוי לבירור ציבורי, במיקוד על מהם תוכני הלימודים ואופי ההכשרה שצריכה מדינה להעניק לפקידיה הבכירים בממשל ובמערכות הביטחון…
ב- 16 ביולי 2020 פרסמתי באתר זה, 'ייצור ידע', מאמר בשם 'איזו הכשרה צריכים פקידי ממשל בכירים לקבל?'. במאמר זה טענתי כי השירות הציבורי בארץ אמור להיות מופעל על ידי מצפן שיש בו את הקוד של הייחוד של מדינת ישראל, שאיננה דומה לאף מדינה בעולם. קיבלתי תגובות רבות על המאמר. אחת המעניינות שבהן הייתה של סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' יאיר גולן…
עיר היא גילום של תופעת המורכבות. מערש לידתה, תופעת העיר מתוארת כהתפרצות תרבותית, שחוללה משהו שלא היה קיים קודם. ההיווצרות הזו – הנוצרת בידי אדם, כאילו יש מאין – מתוארת באנגלית בכינוי: emerging phenomena. מדובר בישות תרבותית חדשה, שלא נולדה באופן ליניארי מתוך התשתית היישובית שקדמה לה…
