גרשון הכהן

עשרות אלפי נגדים וקצינים נאמנים בדרג הזוטר ובדרגי הביניים, ממש לא מקבלים מתנת חינם. המעט שהם מקבלים פשוט מגיע להם; וזו ממש איננה שאלה משפטית להכרעה בבג"צ!

סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה ה דינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה. היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות; והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים…

"עם ישראל בשביל מה אתה חי?" שאל א"ב יהושע, והוסיף: "לא ההישרדות היא מעלה, אלא כיצד היא נעשית, מה תוכנה, מה ערכיה ובעיקר מה מחירה."  למפלגות הפועלים החלוציות היה בשאלות אלה סיפור יהודי גדול. לשמאל הישראלי של המאה ה-21, אין  כיום סיפור יהודי משכנע…

אוהבים לצטט את המשפט הידוע: If you want to shoot shoot don’t talk. המשפט הזה נכון למבצעי מוסד חשאיים; אבל, ממש לא נכון למלחמה. הדיבור של המנהיגים לפני המלחמה בתוך המלחמה ולאחריה הוא חלק חיוני במעשה המלחמה…

משבר הקורונה, עם תקופות הסגר הארוכות, עורר בתושבי ערים בארץ ובעולם כמיהה מחודשת למגורים במרחב הכפרי. אולם לנוכח מגמות התכנון והבנייה בישראל בעשורים האחרונים, אנשי העיר שיבקשו לעבור למגזר הכפרי יגלו עד כמה האפשרות לכך כמעט ואינה קיימת…

"ישראל זקוקה" כתב איזנקוט בפתיחת דבריו, "למנהיגות המובילה את המדינה לקידום ערכיה הלאומיים, לגיבוש חזון לאומי" – לזה אני לגמרי מסכים. כאן הדיון צריך להתחיל; ונראה שאיננו שואפים לאותו חזון לאומי… 

במצב מופרך – שבו לעם אחד מותר לעשות הכל בקרקע; והחוקים והרגולציה חלים רק על העם האחר – אם היה לנו נוער גבעות גם בנגב, מצב אדמות המדינה שם היה טוב הרבה יותר!

אימוץ סוחף של הגיון כלכלת שוק חופשי, לא עולה בקנה אחד עם צורכי גאולת ישראל. בניסן תשי"א במועצת מפא"י סיים בן גוריון את נאומו במילים: "העם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או המשיח…"  (דוד בן גוריון, חזון ודרך, כרך שלישי, עמ' 135, כותרת הנאום: "דרכנו במדינה")…

לא הזקן והכיפה מחוללים את ההתנגדות למינוי תא"ל (מיל') והשר לשעבר אפי איתם ליו"ר יד ושם. לרב מיכאל מלכיאור זקן ארוך יותר, וזה לא מנע ממנו להתייצב בנחרצות בוטה בהובלת מחנה המתנגדים. מסגור ההתנגדות לאיתם כהסתייגות מדמותו הציבורית, מובילה לדיאגנוזה שגויה…

בינתיים, שיטות המלחמה שחיזבאללה אימץ בהצלחה לא מבוטלת, מחייבות את צה"ל בהסתגלות חדשנית. לנוכח הראשוניות התקדימית של מתווה האיום שהציב האויב, אין למפקדי צה"ל יכולת להסתייע בפנייה לפתרון מוכר בצבאות העולם.  בתנאים אלה, אם ימשיך צה"ל לפעול על פי מוסכמות היסוד מן המאה הקודמת הוא עלול להיקלע  לתבוסה!