אמונה

המחלוקת בין הפרושים לצדוקים – בדבר מי רשאי להקריב את קרבן התמיד בפרט, ואת קרבנות הציבור בכלל – הוכרעה זה מכבר. מה הדבר שנשאר ממחלוקת זו רלוונטי לימינו אנו? לטעמי הרלוונטיות של מחלוקת זו נעוצה בעובדה מי רשאי לקחת חלק בפולחן הדתי הכולל. האם אלה יחידים בלבד, מורמים מעם, או שעבודת האל שייכת בכולם ולא רק ביחידים. הפרושים הכריעו כאן כי הפולחן הדתי משותף לכולם, וזו אמירה נוקבת כנגד התפיסה שפולחן זה שייך רק ליחידי סגולה. התפיסה הזאת של הפרושים היא העיקר במחלוקת זו שטעמיה נשכחו זה מכבר; כמו מגילת תענית, שבטלה לאחר חורבן בית שני.

הרמב"ם בניגוד לדעה הקלאסית של פרשני המקרא, רואה בעניין הקורבנות הכרח שלא היה ניתן לבטלו. לדבריו יש בנושא זה שני טעמים מרכזיים: האחד – מחיקת הדעה המזיקה של עבודה זרה, וחיזוק האמונה באל אחד; והשני – התאמת ציווי המקרא למצב היסטורי, מחד גיסא, ולנפש האדם המורגלת בדבר, מאידך גיסא.

מעשה המשכן רחוק לכאורה שנות אור מהתפיסה של האדם המודרני. אולם למרות זאת, עקרונות של שיתוף מלא של נשים, שקיפות שלטונית ופירוש ראוי אודות השראת השכינה נלמדים דווקא מעשייתו. הנה כי כן, הרלוונטיות של מעשה המשכן קיבלה צורה ופרשנות חדשה המותאמת היטב לזמננו אנו.

הרמב"ם זכה לתהילה כרופא דגול, לאחר שהתמנה לרופאו האישי של צלאח א-דין מושל מצרים. כתביו הרפואיים תורגמו לעברית וללטינית במהלך המאה השלוש עשרה, ופורסמו לאחר מכן ברבים. דבריו והנהגותיו ברפואה, השפיעו מאות בשנים על מדע חשוב זה, וכאמור גם כיום יש בהם הנחיות בעלות ערך ומשקל בשמירת בריאותו של האדם…

האירוניה בפרשת דברי הרב לוינשטיין היא, שדווקא שהתפיסה של הרב מכינת עלי, המקדשת את השירות הצבאי, גרמה לכך שבני הציונות הדתית ייקחו חלק פעיל ביותר בשירות זה. תובנה זו לא נעצרה שם כמובן וגם בנות המגזר ספגו את תפיסת עולם זו, ובשל כך החלו להתגייס במספרים גדולים והולכים…

כלאם (דיבור דבר האל) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם, אשר מבקש – בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות – להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם, ולשלול דעות מנוגדות לה. האם היה ר' סעדיה גאון (רס"ג) איש 'כלאם' מובהק? התשובה אינה חד משמעית…

יונתן ווינברג כותב פרשנות מרתקת על ספרו של מייקל, 'ככה ייעשה ליהודי'. הוא רואה בו הקבלה לריחוק הגובר, שבין יהודי ישראל ליהדות התפוצות; כמו גם לתפקיד היהודי בהובלת המאבק בימין האמריקני…

משה מתוקף התבודדותו זכה להארה רוחנית עליונה. ברם, הארה זו הייתה בעוכריו, היות וקשה היה לו להתנתק ממנה. לכן, כשבא לדבר עם עמו, הוא נתן על פניו מסווה. הוא נאלץ להפסיק את השגתו העליונה ולרדת לקרקע המציאות. ללמדנו, שמנהיגות צריכה לרדת אל העם במובן החיובי של המילה. עליה להבין את מצוקות וקושי היום יום ולא לשפוט את מעשי העם ממגדל השן. זה הצורך לדבר ולהנהיג את העם בגובה העיניים; ומגובה זה, לנסות ולגרום לעם להתקדם ברמתו הרוחנית הכללית.

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

בגישתה של המאגיה האסטרלית (מאגיה המבוססת על אסטרולוגיה) יש ניסיון מעניין להתמודד עם אחד הקשיים הגדולים ביותר במעשה המשכן, והוא הציווי על עשיית פסל הכרובים…