האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בין בליל הלהג בעקבות האונס הקבוצתי, לא נשמע, ולו קולו של סוציולוג אחד שיספר את האמת: שפעמים רבות, התנהגות קבוצתית איננה קשורה למבנה האישיות ולחינוך של כל אחד ממרכיבי הקבוצה, אלא במה שמתהווה ביניהם. ה'קסם' הבעייתי הזה קרוי 'תכונות מתהוות'…
ארבעת-אלפים שנים עברו, ועדיין הגאופוליטיקה, הגיאו-אסטרטגיה ותחבולות המלחמה נראות בדיוק אותו הדבר!
גאופוליטיקה הוא תחום מחקר המנתח את מערכת היחסים הבינלאומיים מנקודת מבט גאוגרפית ודמוגרפית, ושואף לחזות התרחשויות בינלאומיות על בסיס אלה. הנחת היסוד המרכזית של הגאופוליטיקה היא שמיקומה של מדינה, גבולותיה והטופוגרפיה שלה, מהווים גורמים משמעותיים בעיצוב מדיניות החוץ שלה…
חניקה (strangulation) היא טכניקה – אחת מיני רבות – של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution). היא מתבצעת על ידי דחיסת הצוואר בדרכים שונות, שמובילה למוות…
פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, בפרק ל"ו, פסוק י"ג. בשבת פרשת מסעי מסיימים את קריאת התורה של ספר במדבר בקריאת "חזק חזק ונתחזק". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות 'פרשת מסעי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה… (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות…).
אקורד סיום עצוב לספר במדבר: חוסר שוויון מוחלט בין גברים לנשים; והנצחת השבטיות, שלא לומר גזענות, עמוק בשורשים של עם ישראל. כל זה היה יכול להיות מאמר היסטורי לתקופה של לפני 3000 שנה. הבעיה היא שכל זה נמשך עד היום!
'כלל אצבע' (Rule of thumb או Thumb Rule) הוא כלל חשיבה, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה. הוא אינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ולפתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית…
להעז לצאת מהשביל, ולהלך בשוליו; להתפתל עם המשעול, ולתמרן בין עיקוליו… שיר של אירית כהן נר- גאון.
מאז החל להתפתח תחום הידע האקדמי של ההתנהגות הארגונית, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ניתן לחלק את הגישות של הוגי הדעות בתחום, לאורך השנים, לשלוש: גישות מכניסטיות רציונליות; גישות חברתיות; גישות מערכתיות. מאמר זה יסקור את הגישות המערכתיות.
