האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לאיתמר בן גביר היה, בתחילה, הרבה מזל, תנאי פתיחה מעולים והמתאימים שבאנשי המקצוע, שיכולים היו, בטווח הקצר, לשנות את תחושת הביטחון בפריפריה, ללא היכר. אבל, קיבל את ההחלטות הלא נכונות. התוצאות בהתאם. עתה נותר לו רק קלף אחרון אחד, שיכול להוציא אותו בשן ועין מהמשרד לביטחון לאומי: מינוי מפכ"ל, בתנאים הבעייתיים ביותר מבחינתו…
זהו סיפורם העגום של למעלה מ- 1200 ילדים יהודים, שיצאו מגטו ביאליסטוק שחוסל לגטו טרזין, על מנת להיות קלף מיקוח ביד הגרמנים. אלה האחרונים רצו לבצע עסקת חילופי שבויים גרמניים בילדים יהודיים, אולם התנאים שהציבו לכך לא היו יכולים להתקבל על ידי בעלות הברית. אשר על כן, ילדי ביאליסטוק הם עדות נוספת לציניות הרצחנית של הגרמנים, שעבורם יהודים בכלל ובעיקר ילדיהם נחשבו לאבק ואפר.
מה הדמיון שבין פעולות התגמול שביצע צה"ל בעבר, למערכה שבין המלחמות (מב"ם)? מה השוני? ואיך ההשוואה הזו קשורה לתופעת הרקטות והטילים שמאיימים על עורף ישראל? ומה בין כל אלה לבין אסטרטגיה ישראלית אפשרית בעימות נגד איראן?
בעוד שליטים במזרח התיכון מנסים ליצור, יש מאין, חיבור תודעתי להילת ההיסטוריה הקדומה, הפגאנית והמפוארת של מדינותיהם, הקשר של 'עם התנ"ך' עם עברה הקדום של הארץ הוא כמעט מובן מאליו. את הקשר הזה מנסה עתה הרשות הפלסטינית לקעקע, בהשמדת אתרי עתיקות יהודיים; כי כל מהות הלאומיות הפלסטינית היא לקעקע את הציונות, ולרשת אותה; משל הכנענים חזרו לתבוע את ארצם מבני ישראל…
מצוות הנחת תפילין נלמדת מהלשון המקראית, הן בפרשתנו והן מתוך הפסוקים המצויים בספר דברים. ברם, לפי פשט הפסוקים אין כוונתם לחפצים ממשיים, אלא למטאפורה של זכירה. ברם, בעת הקדומה היה נוהג לקשור חפצים שונים לגוף כאותות של הזדהות וזיכרון, ובעיקר המדובר היה על קמיעות מסוגים שונים…
שניים הם הנושאים העיקריים בפרשה: שלוש המכות האחרונות שהונחתו על מצרים ויציאת מצרים. בין לבין, אנו לומדים על ההכנות ליציאת מצרים ועל חילופי רכוש; ולאחר המכה האחרונה, אנו לומדים על היציאה ממצרים. גולת מצרים באה לקיצה. כל בני ישראל יצאו ממנה, כאשר כולם בני חורין.
30 שנים סיפרנו לעצמנו שדעך זוהרו של הטנק הכבד, וקיצצנו את השריון שלנו ללא רחם. אפילו מלחמת אוקראינה – שהמחישה את חשיבות הטנק הן ביכולת לחולל תפנית בלחימה והן בהגנה – לא שינתה את דעתנו, עד שנוכחנו ב- 7 באוקטובר 2023, שכאשר קו הגנה קורס, ונדרש מאמץ מהיר לעצירת חדירת האויב ולקווי הגנה בקו שני, אין תחליף לטנקים… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השריון בעבר ובהווה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בני עמי, חדלו לתור אחר ולהשתעבד להשגת לגיטימציה בינ"ל… תרגישו טוב בין אומות העולם הזה. חירות נרכשת במאבק, בעיקר חירות נפשית, ונשמרת לנצח במאבק. לפני 2,000 שנים איש לא נזקק ללגיטימציה לגרש יהודים מארצם. כיום, איננו זקוקים ללגיטימציה מאיש לחדש, לקיים ולפתח את ארץ הייעוד לשגשוג-על כבית לאומי לעם היהודי…
ב- 2022, התרחש אירוע מרתק בתחום החשיבה הצבאית בישראל: תת-אלוף ערן אורטל, קצין מכהן, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, פרסם ספר למכירה חופשית בהוצאת משרד הביטחון, שבו הוא חושף באומץ ראוי לציון, את המבוכה והמצוקה התפיסתית, שאליה נקלע צה"ל, עקב השתנות שדה הקרב. מצוקה, שקודם לכן העדיפו בכירי צה"ל לא לתת לה פומבי. רק מי שבילה שנים רבות במדים מבין, כמה אומץ צריך כדי להעלות דברים כאלה על הכתב באופן פומבי, וכמה פתיחות גילה הרמטכ"ל שברך על הפרסום!
בארגונים רבים – בוודאי בארגונים צבאיים, ביורוקרטיים, היררכיים, שבהם שולט 'קוד הנאמנות' – מנהלים/קצינים נמנעים בדרך כלל להביע עמדות, שסותרות את עמדות הממונים עליהם. את התופעה הזו נכנה: "החופש להביע דעה בארגונים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החופש להביע דעה בארגונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
