תופעה שולית אך מתפתחת במערב: אזרחים אירופים – בעיקר נשים – מגדלים חזירים קטנים כחיות מחמד (למשל "חזירי מיניפיג") והולכים איתם בפומבי, כאמצעי הרתעה נגד הטרדות מצד מהגרים מוסלמים. הרציונל מאחורי ההתנהגות הזאת הוא הרתיעה הדתית, הפחד, הסלידה העמוקה והחשש של המוסלמים מהמגע עם החזירים שנחשבים ע"פ האיסלאם לטמאים. לתופעה הזו יש שם: "התאמה תרבותית אגרסיבית"...
כאשר איסלאמיסטים רדיקלים צועקים "ח'ייבר, ח'ייבר יא יהוד", זו לא סתם סיסמה. זוהי איום. זיכרון. הבטחה. ח'ייבר הייתה עיר יהודית בחצי האי ערב. בשנת 628 לספירה, היא נכבשה על ידי מוחמד וחסידיו. התושבים היהודים נהרגו, שועבדו או אולצו לוותר על אדמתם. עבור האיסלאמיסטים, ח'ייבר לא הייתה רק קרב. זוהי תוכנית אב.
אירופה מתקרבת לנקודת שבירה. תנועות איסלאמיסטיות הן סבלניות, מאורגנות ואידאולוגיות. האליטות המערביות מוסחות, מפולגות וחוששות להיקרא בשמות גנאי. קמפיינים של דה-מורליזציה מוודאים שזה יישאר כך. אם אירופה רוצה לשרוד כציוויליזציה חופשית, עליה להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי, לעמוד לצד ישראל, ולהפסיק לטעות בין פיוס למוסר.
עיתונאים בעלי הזדהות פוליטית מובהקת, מעדיפים את מחויבותם הקבוצתית על פני מחויבותם המקצועית כלפי הציבור, דבר המוביל לסטייה מהאתיקה העיתונאית ולהטיית הסיקור. ירון אברהם מייצג לטעמי את התופעה הזו במובהק: מצוין כאיש מקצועי ובעל ידע, אך פעמים רבות התנהלותו מציגה מגבלות הנובעות מהזדהות אידאולוגית עם קבוצת אינטרס מסוימת.
מאז השיג דונלד טראמפ את הסכם החזרת השבויים, אנו עדים לאחד המחזות המבדחים שאירעו לאחרונה במחוזותינו: אנשי מחאה נחפזים למחוק את דברי השיקוצים שכתבו על דונלד טראמפ מאז פתח בקמפיין הבחירות הראשון שלו לנשיאות ארה"ב ב- 2016, כשגולשי הימין מתחרים בהם, מעלים בחזרה את החומרים שמחקו, משווים אותם לדברי התודה המתרפסים הם מעתירים על טראמפ היום, ומתגלגלים מצחוק...
הדיכאון - במובנו הרחב כמצב נפשי של ייאוש, חוסר אונים ואפתיה - שימש ומשמש ככלי רב עוצמה בידי "צורבי תודעה": גורמים אידאולוגיים השואפים לעצב מחדש את החברה והפרט. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיכאון, השלכותיו והשימושים הנעשים בו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
הווק איננו רק אידאולוגיה חברתית, אלא מבנה דתי חילופי ומערכת מורכבת דינאמית, שבה האמונה מחליפה את הביקורתיות. במקום לעודד דיון פתוח, הוא מכתיב אמונה טוטאלית ב'אמת אחת', מגייס רגשות של אשמה וגאולה, ומעצב יחסי כוח חדשים על בסיס טוהר מוסרי מדומיין. במובן זה, החברה הווקית אינה מתקדמת לעבר חירות מוסרית, אלא חוזרת אחורה אל עולם של אינקוויזיציה חילונית, המתחזקת באמצעות דינאמיקה עצמית של משוב ותגמול.
אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.
'אידיוטים שימושיים' הם אנשים תמימים או בעלי כוונות טובות, אשר מנוצלים על ידי גורמים ציניים וחסרי מצפון לקידום מטרותיהם הנסתרות. לרוב, מדובר בפעילים, אינטלקטואלים, או ידוענים, אשר מתוך אידאליזם או בורות, מאמצים נרטיב שקרי ומפיצים אותו, ובכך מעניקים לו לגיטימציה. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על אידיוטים שימושיים והנזק שהם גורמים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
בשבוע הראשון של אוקטובר 2025 חוותה חברת נטפליקס את הירידה השבועית הגדולה ביותר במנייתה מאז אפריל. זאת, בעקבות קריאה גוברת מצד משתמשים לבטל את המנויים שלהם, במחאה על מה שהוגדר כ"אג'נדה פרו־טרנסג'נדרית ולהט"בית שמופנית לילדים". זהו ביטוי למאבק בין תרבות הווק המשמשת כלי לעיצוב תודעה, לבין התעוררות הנגד, המבקשת להגן על זהות, הורות וגבולות תרבותיים.
