האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
92% מהארגונים מיישמים שינויים ארגוניים למיניהם, מידי שנה (מיזוגים, רכישות וארגון מחדש של המבנה הארגוני). אולם 75% מהיוזמות הללו נכשלות מסיבות שונות. הדמייה (סימולציה) של השינויים האפשריים ברמת העובדים יכולה לאתר את השינוי האופטימלי; לחסוך תקלות וחסמים בדרך לשינוי; ולמקסם את הערך לבעלי המניות…
מנגנון ההצדקה העצמית ימשיך להזין את שני הצדדים – הישראלי והפלסטיני. כך, לכל נערה בת 14 עם מברג אנחנו חייבים לקרוא מחבלת, כדי להצדיק את האמירה שצריך לחסל אותה (סליחה לנטרל); ואילו הפלשתינים ימשיכו לראות בה גיבורה, לקרוא רחובות על שמה, ולראות בחיילי צה"ל והמתנחלים כובש אכזר, כדי להצדיק את האלימות מהצד שלהם. זאת גם הסיבה שאיני סבור שניתן להגיע ל'הסכם שלום' עם הפלשתינים…
הקולגה שלנו, Jeppe Vilstrup Hansgaard, פרסם, לאחרונה, מאמר בלינקדאין, שבו הוא קובע כי 50% ממנהלי הארגונים סבורים, שהם יודעים – מיהם העובדים המשפיעים ביותר בארגונים שלהם – אבל המציאות מלמדת שהם לא! מנסיוננו, גם אם קביעה זו היא מעט מוגזמת, הרי שיש בה הרבה ממש!
במאמר קודם הסברתי על מנגנון ההצדקה העצמית, 'דיסוננס קוגניטיבי', שעוזר לנו להתמודד עם טעויות שאנחנו עושים. הפעם אסביר, כיצד המנגנון עוזר לאנשים להתמודד עם שחיתות עצמית; ולמצביעים, לקבל התנהגות שכזאת אצל הפוליטיקאים…
דיסוננס קוגנטיבי הוא האופן שבו אנו עובדים על עצמנו כדי ליישב סתירות פנימיות. ניתן למצוא לו עדויות משני קצות המפה הפוליטית: למשל, תומכים מימין מייחסים את ההתנתקות לקדימה, למרות שזאת הייתה ממשלה בהובלת הליכוד שביצעה את המהלך; לעומת זאת, משמאל מסבירים, שההתנתקות נעשתה ללא הסכם, שזה מה שהיה נכון לעשות; למרות שבפועל, הצביעו בעד.
כנסת זו הייתה שיאנית החקיקה בכל הזמנים במספר החוקים שאשרה. זה טוב? ממש לא! צריך להבין שמדינה היא, בעצם, ארגון גדול שמועד לחלות באותן 'מחלות' ש'חולים' בהם ארגונים. ה'מחלה' הקשה וחשוכת המרפא מכולן קרויה 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים': המדינה מחוקקת עוד ועוד ומסבכת את הרשות המבצעת בסבך חוקים ונהלים שמסיטים את התקציב למקומות לא מתוכננים; מגבילים את יכולת המשילות; ואת הסיכוי להיות פרודוקטיבי…
למה אנשים מאמינים לחדשות מזויפות? הדיון האקדמי, בסוגיה זו, נחלק לשני מחנות מרכזיים: האחד גורס, שדעתנו הפוליטית גורמת לנו לתפוס חדשות מזויפות באופן הגיוני, כאשר הן תומכות בתפיסה הפוליטית שלנו. השני עוסק בעצלות מחשבתית שבגינה, אנחנו נכשלים לזהות חדשות מזויפות…
'הטיית האישור' או 'הטיית האישוש' (Confirmation bias) היא אחת מהטיות התפיסה המפורסמות, ונבחנה בשלל ניסויים. תכליתה, שאנחנו מחפשים ומפרשים עובדות, שתומכות באמונות מקוריות שלנו, תוך התעלמות לא פרופורציונליות מעובדות שמטילות בהן ספק…
ממגורה – או סילו (Silo) בלעז – היא מבנה לאחסון חומרים. הדימוי הזה משמש אותנו בביטוי הארגוני סילו, שמשמעותו, חלק מבודד במערכת מורכבת, שבתוכו 'נלכדים' ידע ומידע, ואינם משותפים עם יתר חלקי הארגון. כיוון שהארגון אינו יכול להגיע אל הידע המידע הזה ולעשות בו שימוש בזמן אמת; והוא 'מתייבש', ומאבד את הרלוונטיות שלו…
"אתה חי בסרט" אנחנו אומרים לאדם חולמני, פנטזיונרי, לא מציאותי, שהוא ממש ההפך הגמור מפְּרַגְמָטִי, רֵאָלִי, תַּכְלִיתִי. עכשיו מסתבר שמדינה שלמה, אוקראינה, חיה בסרט… היא בחרה לעמוד בראשה בולדימיר זלינסקי: שחקן תאטרון בן 41, חסר ניסיון פוליטי בכלל, שמזלו שיחק לו לגלם דמות חיובית במיוחד של נשיא אוקראינה בסדרת טלוויזיה; ושהצופים השתכנעו, שאם שיחק בסדרה כל כך טוב, הוא יצליח – למרות חוסר ניסיונו – להפוך את הסרט למציאות.
