[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Richard Grant לאתר flickr]
[לקובץ המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
החלטת ראש הממשלה והקבינט לאמץ את המלצת המשטרה בסוגיית הר הבית עוררה גל ביקורת. בהסלמת האירועים, גאתה הביקורת. במשך הימים הדהדה השאלה: איך יכול ראש הממשלה להתעלם מאזהרות השב"כ וצה"ל? כאילו מדובר בקבלן בנייה שהתעלם מדרישת מהנדסים לכמות הברזל החייבת להשתלב לפי תחשיב הנדסי, ביציקת הגג.
אחת התופעות הזכורות ביותר בהקשר של 'מומחים לעתיד' הייתה מתקפת המומחים ערב ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון סיני בקיץ 2005: אנשי צבא במדים, חברי כנסת, שרים, ראש ממשלה ואחרים הנגישים לתקשורת, חמושים בשקפים ובמצגות, במספרים ובנתונים, סיפרו לנו - תחת כל מיקרופון רענן - כמה יהיה מצבנו הרבה יותר טוב, מבחינה ביטחונית, אם רק ניסוג מרצועת עזה:
[להרחבה בסוגיית ה'מומחים לעתיד', לחצו כאן]
איך יכולים להיווצר פערים גדולים כל כך בתפיסת / בתורת ביטחון?
הפערים הללו נוצרים כי אנשים תופסים סוגיות של ביטחון כאירוע טכני. כמו מהנדסים - הטרודים בסוגיות, של כמה בטון צריך לשים וכמה ברזל, נעזרים בתחשיבים ומבצעים ניסויים - הם מצוינים בחישובי מיקרו וטקטיקה...
אבל, תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.
המחשה לחוסר הבנה אסטרטגי: האם צריך 'לקצר את הקווים'?
המחשה לחוסר ההבנה של מושגים אסטרטגיים, הוא העיסוק של ה'מומחים', ערב ההתנתקות, בסוגיית 'קיצור הקווים'. כך למשל, טענו 'מומחי' המועצה לשלום וביטחון, כי ההתנתקות תעזור 'לקצר את הקווים'.
המושג 'לקצר את הקווים' נטבע על ידי הגנרל הגרמני היינץ וילהלם גודריאן (Guderian), בעת שהוחזר לוורמאכט הגרמני, לאחר שהודח ממנו ע"י אדולף היטלר בתחילת 1943. לאחר כישלון המבצעים הגרמנים הגדולים בחזית המזרחית, ניסה גודריאן להטמיע את הרעיון של 'קיצור הקווים' כדי להקל על סדר הכוחות המידלדל שלהם.
לגרמנים - בהיותם אז הצד החלש דווקא - היה כדאי אז 'לקצר את הקווים'. אבל לנו, בתור הצד החזק מבחינה צבאית בעימות הישראלי-פלסטיני, יש דווקא אינטרס ברור להאריך את הקווים. ככל שנאריך את הקווים ואת קווי הממשק, נייצר יכולת טובה יותר לממש את הביטחון ואת ההישגים שלנו.
[בתמונה: הנס גודריאן. זכויות: Bundesarchiv, Bild 101I-139-1112-17 / Knobloch, Ludwig / CC-BY-SA 3.0]
המשכו של הטיעון, שצריך 'לקצר את הקווים', היה, שאם אנחנו מעורבבים בתוך האוכלוסייה הערבית, יכולתנו למנוע טרור קטנה יותר מאשר כשאנחנו מתייצבים מעבר לגדר.
אבל, האמת הפוכה בתכלית מבחינה צבאית: המצב ביהודה ושומרון עם ההתנחלויות האזרחיות, טוב פי כמה מבחינה ביטחונית, מאשר המצב הסכמתי הבינרי שאליו חותרים אותם 'סדרנים', של "הם שם ואנחנו כאן". הוא מאפשר לצה"ל להחזיק שטח בכוחות מזעריים של פחות מעשרת אלפים חיילים.
בתנאים של עדיפות גדולה על הצד הפלסטיני, גדר חוצצת מפריע לצד החזק ומקלה על החלש (בנוסף לכך שהיא טריגר להרבה טיעונים כמו אפרטהייד למשל). היא יוצרת מגבלות לפעולת שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ולפעולת כוחות צה"ל. ואם לא די במתרחש ביהודה ושומרון, אנו רואים ברצועת עזה - ממש כמו בניסוי מעבדה - כמה הרעיון של "הם שם ואנחנו כאן" יוצר הרבה יותר מגבלות מאשר יתרונות.
אז למה מומחים שוגים כך?
מהם, אם כך הסיבות לפערים הללו בתפיסת / בתורת הביטחון? האם כל אלה שבאו להצדיק את החלטתו של אריאל שרון בהתנתקות למשל, עשו זאת מתוך רצון או צורך להתקרנף? התשובה מאתגרת הרבה יותר:
אנחנו בפירוש לא עוסקים באנשים, שהדבר היחיד שמניע אותם זה קריירה, ושעל כן מסגלים לעצמם אסטרטגיית התפתחות 'לקקנית'. הם באמת מאמינים בזה.
דווקא בשל כך, היווצרות הפערים הללו מחייב אותנו בבירור עמוק ויסודי פי כמה; כי אם המטה הכללי של צה"ל - גם היום, אחרי הניסיון העזתי - עדיין מאמין, שמה שעושה את ההבדל מבחינה ביטחונית זה גבול מוסכם; ואיננו מבין, שלחזק עדיף עשרות מונם מרחב דינמי ומשתנה (ראו את המודל הרוסי ואת האסטרטגיה של ולדימיר פוטין בגבולות רוסיה), אזי מוטב לנו לערוך את הבירור הזה מהר ככל האפשר.
[בתמונה: המטה הכללי של צה"ל (צילום: דובר צה"ל). במה הוא מאמין?]
מבחינה זו המפעל הציוני, בתפיסת עולמי הבסיסית, מחייב מצב שבו כוחות הביטחון שלנו מפעילים את שגרת עבודתם על פי לוגיקה אחרת.
אז איך אריאל שרון, הבטחוניסט המובהק, לא ראה את כל אלה?
דעתי - שהרבה דוחים אותה - שמה את אריאל שרון במקום רציני הרבה יותר מהאמירות שפעל בשל אילוצי חקירות משטרה ("כעומק החקירה, עומק העקירה...") או ששגה בהבנת הדברים. הבעיה היא, שאין לי ראיות לטיעונים הללו - כי שרון, בניגוד לדוד בן גוריון ולז'בוטינסקי, לא כתב כמעט כלום.
[הצילום של אריאל שרון משמאל, נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י Helene C. Stikkel. קובץ זה הוא נחלת הכלל]
אם נבדוק את הלוגיקה הגדולה של עשייתו של שרון בימי חייו, את האופן שבו חשב על רקע מוצאו הרוסי והיותו מפא"יניק בנשמתו, ניתן להבין את הדינמיקה האסטרטגית שלו:
הוא כפה על צה"ל, מרגע עלייתו לשלטון פעולה יותר אקטיבית, מה שהביא את צה"ל ואותו לניצחון במבצע 'חומת מגן'. בניצחון הזה ביהודה ושומרון, הוא נשאר עדיין לכוד ב'מפת הדרכים' שהכתיב לו נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג', וו' בוש.
לעומת זאת בעזה, כמעט ולא היו פעולות נוסח 'חומת מגן', והוא 'נתקע' עם מבצעים, חוזרים ונשנים, שלא היו מוצלחים במיוחד.
ב- 2004, עלה אבו מאזן לשלטון, והבין שמגמת המתאבדים מיצתה את עצמה ורק מייצרת לצד הישראלי לגיטימציה; הוא הבין שמגמת המאחזים ביהודה ושומרון הולכת ומתרחבת, וגם הוא ניסה לצאת ממלכודת 'מפת הדרכים'.
ואז שרון הלך למהלך רוסי קלאסי: הוא ביצע 'מהלומה מערכתית'. זהו מושג רוסי (Udar) הנגזר מ- אומנות המערכה (תחום ביניים של הידע הצבאי, המוצב בין האסטרטגיה לטקטיקה); והוא מיועד לשבש את המערכת ולטלטל אותה - על ידי הוצאת צה"ל מגוש קטיף - וליצור דינמיקה שתוביל להטיית המאזן לטובת ה'הולם'.
[להרחבה בסוגיית המהלומה המערכתית, לחצו כאן]
כך יצר שרון סיכוי להוציא את המערכת מה'תקיעות' שאליה נקלעה. מהמודל התקוע של התנגשויות נוסח "הכל אותו הדבר". ואז, יקרה אחד מן השתיים:
- או שיהיה שקט גדול, והוא יזכה בפרס נובל לשלום;
- או שהמערכת תקרוס, והכאוס יתדרדר למקום חדש, מה שיאפשר 'לערבב מחדש את הקלפים', ואולי להוציא מהסיטואציה משהו מועיל.
מבחינה זאת, שרון הכניס את המערכת לדינמיקה של טלטלה, שבה הוא שלט על הדחיפה, שאפשרה את שינוי המציאות. התוצאה הייתה שונה, מן הסתם, ממה שתכנן, אך יש לו הישג זמני אחד, שחשוב לישראל לשמור עליו ככל שתוכל: הוא הביא לפיצול המחנה הפלסטיני!
[לקובץ המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן]
