גרשון הכהן: מלכוד 67 – עיון בספרו של מיכה גודמן

גודמן מתעלם מהאפשרות, שלא המחלוקת על עתיד הכיבוש קורעת את העם, אלא המחלוקת על שאלת היסוד: לשם מה וכיצד אנו מבקשים להמשיך להתקיים בארץ זו. אם המחלוקת על עתיד הכיבוש אינה סלע המחלוקת, אלא רק שמן על בעירה יסודית יותר, גם אם נסיים את הכיבוש לא יתאחה השסע. יתכן ולא סיום הכיבוש חשוב לשוחרי הנסיגה לקווי 67, כמו עצם חורבן ההתנחלויות, בדרך להכרעת דרכו ומהותו של המפעל הציוני: בין חזון גאולה תנ"כי, לבין מקלט מוכר ובטוח – מדינה נורמלית שכיף לחיות בה.

חגית לרנאו: "איגרת זכויות האדם והאזרח"

בערב העיון לצאת הספר עבריינות ואכיפת חוק שנערך באוניברסיטת תל אביב, הזכיר חבר הכנסת בני בגין את "איגרת זכויות האדם והאזרח" שחיברו יוליוס מרגולין ומנחם בגין בשנת 1948. האיגרת שולבה בעיתון חרות והייתה חלק ממצע תנועת החרות לכנסת הראשונה…

אלעד רזניק: ומה תעשה איראן?

מדיניות יצוא המהפכה איננה אסטרטגיה. היא מהות קיום המשטר וחלק אינטגרלי מתפיסת העולם האיראנית. על מנת לשנות את האסטרטגיה האיראנית צריך לעודד את שינוי מאזן הכוח הפוליטי בתוך איראן, שיוביל לשינוי המדיניות. האמצעי היעיל ביותר לשינוי המדיניות האיראנית עוברת דרך בלימת תכניות ההתפשטות של משמרות המהפכה…

אלעד רזניק: הממשל האמריקאי מייצב את המזרח התיכון

הפרויקט של טראמפ לייצוב המזרח התיכון נראה מקיף. בקרב החוגים הדיפלומטים זה זה סוד גלוי, שבוושינגטון מתכננים וועידת שלום נוספת, אליה יוזמנו מנהיגים ערביים שונים וראש ממשלת ישראל. במסגרת הוועידה תנסה וושינגטון לגרום לצדדים למצוא פתרון לסוגיה הפלשתינית. אם תצליח הוועידה להביא להסכם, בוושינגטון צופים שהוא יביא לשיפור מערכות היחסים בכלל רחבי המזרח התיכון… אבל, מכשולים בדרך לא חסרים!

גרשון הכהן: החלום כתנאי לחרות

לחרות האדם קיימים אם כן שני ממדים: הראשון מתבטא בעצם השחרור מכבליי השעבוד; השני מתבטא בתוכנם של חיי החרות, בפעולה ובמאבק אליהם יכול להתמסר אדם בן חורין בשאיפתו למימוש חלומו. ברוח זו הציג בן גוריון את מטרת המפעל הציוני: "הגדרת המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית.". בן גוריון כמו משה, חזר והדגיש בכל שנות הנהגתו, כי מעבר לעצם המאבק להישרדות ולשחרור לאומי, לדרך החרות חייבת להיות תכלית והיא יכולה להתממש רק בארץ ישראל…

אלעד רזניק: תקיפות בסוריה, ביקור נשיא סין וההימור הכושל של פוטין

התקיפה בסוריה בוצעה למרות נוכחות רוסית מסיבית בסוריה, והיא מעבירה מסר חד משמעי וחריף לכל מי שהשתולל באזורים שונים בעולם ב- 18 שנה האחרונות: לפוטין, לסינים, לאיראנים ולצפון קוריאנים: יש שריף חדש בעיר והוא מתכוון למה שהוא אומר ברצינות!

יונתן ויינברג: שפוך חמתך על המגזר…

נקודת המוצא של הציונות הדתית הייתה המקף, כנקודה מחברת בין קטבים שונים. היום, הכיפה הסרוגה הולכת ונהיית זהות בפני עצמה, שמשוחחת את עצמה לדעת בתוכה, אבל מאבדת את היכולת לייצר מרחב משותף לעיצוב החברה הישראלית: כשהיא משפיעה מתוך עמדות סמכות שבידה, היא עושה את זה בשפה הפנימית שלה, מתוך ההנחה שהתשובות בידה…

רועי צזנה: החנון, הטנק והמלחמה הבאה

בעתיד, טנקים לא יהיו חסרי תועלת. אבל היחסים בין הטנק לחנון משתנים במהירות. כדי שטנק יבוא לידי ביטוי בשדה הקרב, צריך לשנע אותו לשם, והוא צריך למצוא את מטרותיו. הכלי הזה גם עולה 6 מיליון דולרים. לעומת זאת, החנון הישראלי הצנוע, הממוצע, בלחיצת כפתור ובסיוע של כמה תכנות פריצה – שזמינות לכל ב'אינטרנט האפל' (Darknet) – יכול לשתק את כל המוסדות, הממשלות והתשתיות הקריטיות. אז אם תשאלו אותי, בעוד עשור, מה עדיף: הטנק או החנון, ההימור שלי בהחלט יהיה על החנון.

אלעד רזניק: מי תקף בח'אן שייחון ולמה בנשק כימי?

השימוש בנשק כימי מבטיח את המשך הלחימה מחד גיסא; ויגרום לביטול הסבב הבא של השיחות על פתרון דיפלומטי, מה שיאפשר לציר הרוסי-סורי-איראני זמן נוסף לשיפור עמדותיהם בשטח. בנוסף לכל האמור, השימוש בנשק הכימי הוא איתות לממשל טראמפ, לנוכח התגבור המאסיבי של כוחות נאט"ו במדינות הבאלטיות.

גרשון הכהן: היגיון הפעולות הישראליות בסוריה

מי שפועל בסוריה ונוטל חלק במעורבות ממשית בהתרחשות, קונה את מעמדו כשותף שיש להתחשב בו בעיצוב הסדר החדש. זו מתכונת השיקולים, המכוונת גם את הגיון קבלת ההחלטות הישראלי, וזו בין היתר גם סיבת התקיפה הישראלית האחרונה בסוריה וירי טיל אס. אי 5 סורי, כנגד מטוסי חיל האוויר. מה שנכון לגבי שאר מדינות האזור, נכון גם לישראל: ההבנה שאם לא תיצור את וקטור החיכוך האקטיבי במגמה הנדרשת לה, לא 'יספרו אותה' ואת האינטרס שלה בכינון העקרונות למתכונת הסדר החדש הצפוי להתגבש.