אסא כשר: הערה על תוצאות הבחירות וההתנהלות הפוליטית
בלי קשר לתוצאות השטחיות של הבחירות, במונחי מנדטים; אני מכיר שלוש תוצאות עמוקות של הבחירות, במונחים היסטוריים ומוסריים…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בלי קשר לתוצאות השטחיות של הבחירות, במונחי מנדטים; אני מכיר שלוש תוצאות עמוקות של הבחירות, במונחים היסטוריים ומוסריים…
כדאי שנפקח עיניים ונסתכל על המתרחש בעולם המערבי: הטכניקה הזו של האשמת הצד שכנגד בגזענות היא גישה מוכרת של קהילות מוסלמיות באירופה למשל, והיא 'עובדת' שם מצוין… כך יצא שדווקא מדינות – שמרוב פתיחות ו'נאורות' עודדו הגירה נרחבת אליהן – דווקא הן הוצגו כמדינות שהגזענות בהן עזה במיוחד…
לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים – בעלי העוצמה – בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך…
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר עד זמנה בעולם. השתתפו בה מדינות על-פני יותר מחצי מכדור הארץ, והיא נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה הקשה והמדממת הזו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הממצא העיקרי המפתיע מעט שפורסם ביום שישי האחרון, מאשר שרוב יהודי ארה"ב הסתייגו מממשל הנשיא דונלד טראמפ, ותכננו לתמוך בכול מי שיהיה מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויגבו כל מי מהמועמדים הדמוקרטים המובילים המתמודדים ראש בראש מול טראמפ…
לאחר מאה שנים, המחלוקת שהתקיימה אז בין שתי הגישות – של בן גוריון וכצנלסון מול ז'בוטינסקי – ממשיכה לעמוד במרכזה של ההוויה הישראלית. אלא שהנהגת השמאל הציוני, בהתייחסותה לארץ ישראל, הלכה והתרחקה מדרכם וחזונם של כצנלסון וחלוצי תל חי. כאן מונחת נקודת הפתיחה לבירור דרכה הציונית של מדינת ישראל, למול אתגרי השעה.
ההיסטוריה העולמית וגם שלנו הוכיחה שוב ושוב, השגיאה והמחדל הגדולים ביותר הם להתכונן למלחמה שהייתה. לכן, יש לדרוש מהאחראים על ביטחוננו בממשלה ובמערכת הביטחון לצאת, ומיד, מהסטגנציה ומאזור הנוחות בו הם נמצאים שנים רבות ולבנות את צה"ל לפי האתגרים העתידיים!
שבוי בניסיון סאן ולרי – שנה לפני כן – ראה רומל כיצד זורמים האוסטרלים והבריטים אל טוברוק; וכיצד אניות רבות מפליגות אליהם לנמל הקטן; והיה בטוח שהוא מבין היטב את דפוס ההתנהגות שלפיו: הבריטים מבקשים להימלט דרך הים, כמו שעשו, שוב ושוב עד היום. השאלה היחידה, בעיניו הייתה, האם יצליחו לארגן בזמן דנקירק שנייה…
כתבותיי אודות הסקייגארד מעוררות תגובות רבות בקרב אנשים – בתוך הממסד ומחוץ לו – בעיקר כאלה שיש להם ידע חלקי, כזה ואחר על המערכת וההיסטוריה שלה. על מנת להעביר ידע ממוקד ככל האפשר אביא את החשובות בשאלות כאן…
מדוע נבחר – בפברואר 1941 – דווקא הגנרל ארווין רומל (Irwin Rommel) לפקד על קורפוס אפריקה, ולמה כינו את הכוח הגרמני הזה – שחש לעזרת האיטלקים המובסים על ידי הבריטים – קורפוס אפריקה? האם רומל נבחר בגלל שהצטיין ובלט במהלך מבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה)? ממש לא. הכל מהסיבות הלא נכונות!