מורכבות בביטחון לאומי

המאמר עוסק באחת ממרידות היהודים האמיצות והבלתי מוכרות בסיפורי השואה והגבורה, של מרד גטו-לחווא (Lachwa), בבוקר ה- 3 בספטמבר 1942. המאמר מנסה לתקן במשהו את העוול ההיסטורי הזה!

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 40 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

מיד אחרי שתתבררנה תוצאותיה של מתקפת הפתע על ישראל, תעלה מאליה השאלה המתחייבת, מדוע לא יצאה ישראל לתקיפה מקדימה, במועד הנוח לה, כמו במלחמת ששת הימים; מדוע היא המתינה, ונתנה לאויב להפתיעה ולגרור אותה לכאוס, כמו במלחמת יום הכיפורים. האם יש היום, בקרב מקבלי ההחלטות, את התעוזה המנהיגותית לקבל החלטה אמיצה ולתקוף ראשונים?

פני החברה הם תמיד כפני האליטה. היא זו המנווטת אותה. היא זו שיוצרת את תרבותה הפנימית ואת חזונה; היא המרימה והיא המדרדרת אותה. החברה שלנו מצויה במצבה הגרוע ביותר מאז קום המדינה. המצב הזה משקף את הקיפאון/סְטַגְנַצְיָה ופער רלוונטיות של האליטה, על חלקיה השונים.

לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם. ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.

מה שהתרחש השבוע היה הרבה מעבר לעוד סבב לחימה מהסוג המוכר. ראוי למערכת הביטחון הישראלית ללמוד אותו כקדימון למלחמה מקיפה. 

שתי גישות יסוד מתארות את פני הגאולה שלעתיד לבוא… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ה'גאולה' ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

במבט על הטלטלה הסוחפת את הרחובות, ניתן לגלות הזדקקות נואשת של ישראלים לחיבור לקהילה בחיבור לרעיון ולמאבק שמעניק משמעות…

במבט אקטואלי אל סיפור יציאת מצרים, אפשר השנה לספר מחדש את הסיפור הכול כך מוכר כבר מגן הילדים.  אף פעם לא שאלנו האם הם באמת רצו לצאת ממצרים? עיון חוזר בסיפור מגלה כי גם שם הייתה מחלוקת שעד היום לא הוכרעה…