תקציר: במבט על הטלטלה הסוחפת את הרחובות, ניתן לגלות הזדקקות נואשת של ישראלים לחיבור לקהילה בחיבור לרעיון ולמאבק שמעניק משמעות...

[בתמונה: קהילה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה נכתב לזכרו של פרופסור אמנון שפירא ז"ל, איש טירת צבי, שהיה מחנך ומדריך בני עקיבא כל חייו - איש תורה ועבודה בכל מהותו. הוא הלך לעולמו בשבוע שעבר. לפני כשנתיים הזמין אותי לכתוב לביטאון הקיבוץ הדתי "עמודים" על חיוניות הקהילה בחיי האדם. המאמר מבוסס על דברים שכתבתי אז, באווירת ימינו אלה...

*  *  *

במבט על הטלטלה הסוחפת את הרחובות, ניתן לגלות הזדקקות נואשת של ישראלים לחיבור לקהילה בחיבור לרעיון ולמאבק שמעניק משמעות.

המוני האנשים היוצאים יחד לרחובות ולדרכים, בביטוי חרדה לעתידם, ביציאה הולכת וסוחפת, אינם רק שיכורי הצלחת המחאה. הם גילו מחדש את חדוות השייכות הקולקטיבית - עם קריסת תנועות הפועלים אנשים הפכו לבודדים בפינה וברחוב. חדרי האוכל בקיבוץ נסגרו ואין להם בתי כנסת להתחבר בהם לקהילה.

פתאום, במהלך המחאה, נוצרה חוויה גדולה של חיבור קהילתי

זה סיפור ענק שמספר עד כמה הסיפור הליברלי מופרך מיסודו - האדם הוא קודם כל יצור קהילתי ורק אחר כל ישות אינדיווידואלית. האדם זקוק למשמעות שמעבר ללחם ושעשועים.

בנימין נתניהו (ראו תמונה משמאל), כאיש ימין ליברלי, מעולם לא דאג ליותר מלחם ושעשועים - כל חזונו התמקד בכלכלה משגשגת ומצב ביטחוני סביר. מעולם לא סיפר סיפור חלוצי לאומי שיכול לרתום את האדם הבודד למשימה לאומית גדולה שתמקם אותו בהתמסרות לדבר גדול.

[תמונתו של בנימין נתניהו משמאל היא צילום מסך]

ההפגנות המבטאות את הצורך בחיבור האנשים הבודדים למאמץ מלוכד. רק כאן מתחיל הבן אדם לחיות חיים משמעותיים. לכן, המומנטום הזה לא ייעצר; והסיפור המוביל כאן הוא מאבק על לב זהותו של הסיפור הציוני.

[בתמונה: האדם הוא קודם כל יצור קהילתי ורק אחר כל ישות אינדיווידואלית. האדם זקוק למשמעות שמעבר ללחם ושעשועים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

המצב הישראלי - אובדן הקהילה:

במשבר העידן החדש, בשורת הקהילתיות שבה להיות כורח בלתי נמנע. מדובר בצורך כולל רחב בהיקפו, מעבר למה שניתן למצוא במפגשי חוויה קהילתיים כמו אלה שמספק בית כנסת נחמד או מועדון פעיל ביישוב קהילתי. 

[בתמונה משמאל: בדד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Face Thinking לאתר flickr]

המשפחה הגרעינית הקטנה המתקיימת בתא המשפחתי בין זוג הורים לילדים מתקשה למלא את מכלול הדרישות בעומס המוטל בין עבודה לבית. מדובר בעומס מחויבויות המוטל על הורים לא רק בשנים ראשונות של גידול ילדים צעירים, אלא גם במכלול התפקידים והמטלות בגיל בגרות, גם כשילדים שבים הביתה לאחר השרות הצבאי.

עולם העבודה השתנה לבלי הכר. צעירים משתלבים בעבודה סדורה בגיל מאוחר מן העבר, הגיל הממוצע בו מצטרפים ללימודי השכלה גבוהה צעירי ישראל משוחררי שרות צה"ל, עומד על 24, והדבר משפיע כמובן על גיל ההשתלבות בעבודה. גם מחירי הדירות משפיעים על הנטל הכולל: במשכנתא הכבידה מתחייב החזר חודשי גבוה הגורר שעבוד לשעות עבודה רבות ואינטנסיביות. עולם העבודה החדש, גם בהיי טק, חולל עבדות חדשה המתבטא במשך שעות עבודה שמעבר לשמונה השעות שהיו נורמה במאה הקודמת. 

בארוחת שבת בבית חברים בירושלים השתתפו זוג דתי בורגני טיפוסי של שכונת קטמון, הם סיפרו שילדיהם שעברו את גיל 25, הודיעו שלא יוכלו להביא ילדים לעולם אם הם כהורים לא ירתמו לסייע. הציפייה אינה רק לסיוע כספי.

מה כדאי ללמוד מהמשפחות, הדרוזית והערבית:

התבוננות בהתנהלות המשפחה המורחבת בחברה הערבית והדרוזית יכול להעמיד מודל אחר להשוואה.  התא המשפחתי הגרעיני משולב בחברות אלה במשפחה המורחבת גם בערבות הדדית כלכלית וגם בביטוי פיזי של צורת המגורים. סבא וסבתא, דודים ודודות נוכחים בחצר אחת משותפת באורח המחולל שילוב יעיל במרכיבי הנטל היומיים. יש לכך כמובן גם מחירים מעיקים, אולם מעניין לגלות שבין היהודים מתקיים אורח חיים דומה דווקא במשפחות עשירות שיכלו לרכוש נחלה במושב בסביבת גוש דן ומקיימים בה מרחב חיים משפחתי משותף רב דורי. זה יכול ללמד על חיוניות הצורך במרחב חיים פיזי המשלב שותפות משפחתית רחבה.

[בתמונה משמאל: מה כדאי ללמוד מהמשפחה הדרוזית והערבית? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

הגיון ההתנהלות האחר של המשפחה הערבית, מתבטא גם בעולם העבודה ביחס המכונן זיקת מעסיק למועסק. נתבונן לדוגמא בשוק המשאיות המצוי בחלקו הגדול בידי נהגים ערבים. לכאורה התופעה יכולה להיות מוסברת בהתרחקות יהודים מעבודות הצווארון הכחול. במידה מסוימת זה נכון.  אבל חבוי כאן נושא נוסף שלמדתיו במרכז הובלה של צה"ל כשעברתי לפני שחרורי מצה"ל קורס לנהיגת רכב משא כבד. נהג יהודי חסר ניסיון יתקשה למצוא עבודה כי המעסיק היהודי, בעל המשאית, מוכוון בשיקולי בחירת העובדים על ידי שיקול קר של חישוביי עלות תועלת. למה לו לסכן משאית יקרה בידיים לא אמונות.  הצעיר הערבי לעומתו יקבל עבודה ויצבור ניסיון חיוני, כיוון שהשיקול המנחה את בעל המשאית הערבי להפקדת המשאית בידיו הוא סולידריות משפחתית. הדוד ייתן עבודה בנהיגת משאית לאחיין מתוך תודעת חובה משפחתית. בעבר, במאה הקודמת, גם אותנו הנחו שיקוליי סולידריות. אלא שמערכת הערכים שיובאה אלינו מארה"ב, סחפה אותנו למקום אחר. חשוב בעניין זה להעמיד לדיון ביקורתי את מאמרה בכתב העת "השילוח", של שרת המשפטים איילת שקד. (איילת שקד, "מסילות אל המשילות", השילוח, גיליון מספר 1 תשרי תשע"ז, ירושלים) היא מציבה במאמרה את תחרות השוק החופשי כדרך לחרות האדם.

בשם הגיון זר, שהוא מוצר מדף אמריקאי, המופץ על ידי אנשי שלומנו "פורום קוהלת", הובילו שרי החקלאות את החקלאות הישראלית לאבדון [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן]. ובכן דווקא החברה הערבית יכולה ללמדנו שיעור חשוב בסולידריות כעיקרון מנחה בשוק העבודה.

[בכרזה: בשם הגיון זר, שהוא מוצר מדף אמריקאי, המופץ על ידי אנשי שלומנו "פורום קוהלת", הובילו שרי החקלאות את החקלאות הישראלית לאבדון... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי NickyPe לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

ידוע כי בשעות משבר ובמבחן מצבי חרום, חברה ליברלית המבוססת רק על פרטים אינדווידואלים, חלשה יותר מחברה בעלת לכידות קולקטיבית!

מחקר שבחן השוואתית את עמידתה הרופסת של הקהילה הערבית ביפו בימי מלחמת העצמאות, לעומת עמידתה הנחושה של הקהילה הערבית בירושלים, הסביר את ההבדל בעוצמת החיבור החמולתי של החברה בירושלים שהייתה מסורתית יותר לעומת קהילת יפו שכללה מהגרי עבודה רבים ללא חיבור חמולתי.

כמובן ישאלו אותי האם אני באמת מתכוון שנעבור לחיות במשטר חמולות כמו החברה הערבית? כאן מונחת תמצית בשורת הקהילתיות שהובאה לחיי היהודים בהקמת דגניה ובהופעת רעיון הקיבוץ. 

יוסף טרומפלדור (ראו תמונה משמאל) שביקר בדגניה ב-1912 ידע לאפיין את נחיצות אורח ההתארגנות השיתופי, דווקא מתוך הכרת צרכיו המיוחדים של החלוץ היהודי.

[תמונתו של יוסף טרומפלדור משמאל היא נחלת הכלל]

כבר אז הסביר כי רק בצורת התארגנות משותפת יתאפשר ליהודים הכוח המאורגן הקיים למשפחה המורחבת. השיתוף נמצא בעיניו נחוץ מכורח השיקול המעשי, בהיותו מעניק תנאיי פניות לצרכיו הרוחניים והתרבותיים של החלוץ היהודי, שלא יוכל כל חייו לשאת לבדו מבוקר עד ערב, כמו מוז'יק רוסי, את עומס חיי האיכר. הקיבוץ כרעיון חברתי הציע בהיבט זה חמולה יהודית המתארגנת על בסיס בחירה ואחווה קבוצתית ולאו דווקא על בסיס חיבור משפחתי ביולוגי.

[בתמונה: האדם הוא קודם כל יצור קהילתי ורק אחר כל ישות אינדיווידואלית. האדם זקוק למשמעות שמעבר ללחם ושעשועים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אתגר חדש

אכן תמו ימי בראשית של המפעל הציוני. אולם נוצרו אתגרים חדשים לא פחות מורכבים והם דורשים בהתאם צורות התארגנות חדשות. 

בבשורת המדינה המודרנית תלו תקוות שתצליח למלא את מלוא הפונקציות החברתיות שכביכול עבר זמנן: משפחה, חמולה ושבט. הפרט ייחל למציאות חדשה שתאפשר לו במסגרת המעטפת המדינתית התומכת, להשתחרר מעול כבליי משפחה וחמולה.

[בתמונה: נוצרו אתגרים חדשים לא פחות מורכבים והם דורשים בהתאם צורות התארגנות חדשות... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

אלא שהמדינה למרות מכלול מאמציה, מתקשה עד מאוד במילוי מלוא מעטפת הצרכים של הפרט מלידה ועד זקנה. ריבוי העמותות במגזר השלישי הוא אחד הביטויים לקשיי המנגנון הניהולי המדינתי בהענקת מענה למכלול הדרישות.  הקשיים מתעצמים במצביי משבר.  משפחות שכולות של חללי צה"ל למשל, כמו גם משפחות נכי צה"ל, הזוכות לתמיכה מוסדית של משרד הביטחון, מתמודדות בקשיים רבים שאין דרך להתגבר עליהם ללא תמיכה משפחתית וקהילתית.

[בתמונה: אכן תמו ימי בראשית של המפעל הציוני. אולם נוצרו אתגרים חדשים לא פחות מורכבים והם דורשים בהתאם צורות התארגנות חדשות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rappellingusa לאתר FIXABAY]

החברה הישראלית הנתונה במאבק קיומי מתמשך לא יכולה להרשות לעצמה לשגות באשליית קיום עצמאי לתא המשפחתי הגרעיני

כולנו מודעים לחרדה ההולכת ומחלחלת בקרב שכבות רחבות בחברה הישראלית לגבי עתיד קיומנו במדינת ישראל. הורים רבים מתקשים לשאת את הגלות המתחדשת של בניהם ובנותיהם המבקשים עתיד חדש בברלין, ניו יורק וקליפורניה.

כאן ניצבת בשורת הקהילתיות כחישוק תומך. בעולם המציע ניידות עובדים גלובלית, במיוחד במקצועות ההיי טק, שאנו כה גאים בהצטיינותנו בהם, העוגן המשמעותי היכול למשוך דור צעיר לחיות כאן את חייו טמון בפוטנציאל הקהילתיות. המאמץ לכינון צורות קהילה חדשות, הוא מתווה לרוח חיים מחודשת, המחוברת גם לצרכים הרוחניים הייחודיים של כל אדם יהודי. קהילתיות ממשית זקוקה לתוכן ממשי בעל משמעות רב דורית.

במשנתו המקיפה של פרופ' אמנון שפירא (ראו תמונה משמאל), הוצבה בשורה לחיבור אוצרות המורשת היהודית אל מארג החיים הישראליים.

[בתמונה משמאל: פרופ' אמנון שפירא... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Alon366. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

בחזונו ביקש קהילה ישראלית המתפתחת מתוך שילוב בין החוויה הרוחנית היהודית, לבין צרכי הקיום החומריים של חבריי הקהילה, את השילוב הזה הציב כמסד הכרחי לכינון מחודש של קהילתיות יהודית ישראלית.  סמלי ביותר שנלקח מעמנו בימים אלה של טלטלה וחרדה גדולה.

[בתמונה: קהילה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
• אוסף מאמרי פסח ויציאת מצרים;
• אוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), חקלאות וביטחון לאומי באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 26/4/18.