ממשלת ישראל מחויבת לגיבוש תפיסה כוללת מותאמת לאיום העיקרי הטמון במגמה הבינלאומית להקמת מדינה פלסטינית. זה איום קיומי על מדינת ישראל, לא פחות מסוכן מהגרעין האיראני ונדרשת תכנית לסיכולו. יש לכך השלכות לתוכנית פעולה מקיפה בכל הממדים המדיני, הביטחוני, וההתיישבותי. במבט הזה, הטרור הפלסטיני העלול להתעצם ביו"ש, צריך לפגוש תפיסה ישראלית כוללת להתנהלותה במרחבי יו"ש מותאמת להקשר האסטרטגי המתחדש.
המלחמה בכללותה בכל הזירות כולל הזירה החות'ית, טרם הסתיימה. לצה"ל הישגים רבי משמעות בכל הזירות, אבל לכשתסתיים המלחמה, הניצחון בה יהיה תלוי לא מעט בתודעה הישראלית, בסיפור שנספר עליה ובמגמות הצמיחה בחומר וברוח שתבואנה בעקבותיה.
שניים מהאישים המשמעותיים ביותר בזירה המדינית של ישראל המודרנית - שמעון פרס ובנימין נתניהו - הקיפו עצמם באנשים מבריקים, חדורי תחושת שליחות לאומית. אך בעוד אנשי פרס - 'צברים' בני הארץ - הולידו את הסכמי אוסלו שהובילו לכאוס ביטחוני, העולים החדשים של נתניהו - שנושאים עמם מטען תרבותי זר וגלותי - הביאו לישראל דיפלומטיה שונה, רלוונטית יותר. אבל, האם יש בכך לפתור את בעיותיה המדיניות? את הבידוד שאליו נקלעה ואת אשמת ה'קולוניאליזם'?
לחששות ולהסתייגויות בחוגי הימין יש מקום, במיוחד לנוכח הציפיה הבינלאומית לקידום המדינה הפלסטינית. אכן בסוגיה זו מדינת ישראל ניצבת בפתחו של מאבק חדש על עתידה בירושלים ובמרחבי יו"ש והבקעה. בוודאי היה מוטב לסיים את המלחמה כאשר רעיון שתי המדינות מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. אלא שתהליך גאולת ישראל היה נתון מראשיתו במאבק וכך ימשיך הלאה.
גם 'הימין העמוק' וגם 'השמאל העמוק' בישראל, מאמינים בתפיסת המודרניות, שהכל תלוי בנו, והכל בידינו. שתי הגישות מנותקות מהמציאות. המאבק עם האיסלאם והפלסטינים הוא נצחי עד לאחרית הימים. מה שאפשר, הוא - בדיוק כמו שהבין דודבן גוריון - לנצח מלחמה, לסדר סידור זמני של הפוגה, ולהתכונן לסיבוב הלחימה הבא, בדומה לאופן שבו פועלים אויבינו.
הטענות נגד השקפת עולמו של האלוף זיני אותה הוא "מביא מבית גידולו", מובילות לשאלות היסוד על מהות הציונות וזהותה היהודית של החברה הישראלית, כמו למשל, הדיון הכרוך בטענות כנגד המשיחיות. האם יתכן, שהיום היו פוסלים את בן גוריון בטענה שהוא משיחי, בשל קביעתו כי "אל ילמדונו שתקופת המשיחיות עברה, כי אם היא עברה לא יהיה לנו קיום"?
ליוזמת האו"ם, על הכרה במדינה פלסטינית, אין סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות, שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים. במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה.
תקציר: מלחמה גם כשהיא מוצלחת, כרוכה תמיד בסיכונים למצב הביטחון הלאומי. מדינה יכולה למשל להשיג ניצחון צבאי מובהק אך להתדרדר למשבר כלכלי קשה, או להיקלע לבידוד מדיני מאיים. בשעת מלחמה, בוודאי במלחמה מתמשכת, המשוואה הכוללת של מצב הביטחון הלאומי של המדינה, מיטלטלת מידי יום, ומחייבת בחינה ומעקב. אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות…
המפגש האקראי של אזרח ישראלי עם הטרור מעמיס על כל אחד ואחד את התודעה שאין במדינת ישראל מקום מוגן הרמטית. התודעה הזו רובצת במינון גבוה על תושבי הספר, אבל היא משותפת לכולם אין ממנה מפלט. ברגע האיום בו נפגש האזרח עם הטרור, הוא יכול להימצא לבדו, ברגע הזה לא עוזרת לו הידיעה שיש צה"ל ויש מערכות ביטחון שמיד יגיעו. הכול תלוי באותו רגע בתגובה נכונה של חלקיק השנייה.
למפיקי סדרת דרמה מותר לספר את הסיפור כפי שמתאים להם, הם לא מחויבים לדקויות של מה שהיה. אבל כמו אפוסים קולנועיים גדולים, כמו סרט המופת אקסודוס, הסדרה מחויבת לאמת ההיסטורית הכללית. ההחלטה של הבמאי להציג כך את הצעת המפקדים הבכירים לתא"ל שילה מזא"ה, חוטאת לאמת ההיסטורית ופוגעת במורשת צה"ל.
