האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בפרשת וישב אנו לומדים על שתי דרמות: תחילתה של דרמה בה שלוש מערכות, הראשונה בפרשה זו ושתי האחרות משתרעות על שתי הפרשות שתבואנה, כעין 'רומן' בהמשכים. אך בין המערכות הראשונה והשנייה, אנו קוראים על דרמה אחרת, בה שלוש תמונות שכולה כונסה לפרשת וישב.
בפרשת וישלח, מתאר המספר המקראי בקיצור נמרץ את מעשה ראובן ובלהה, שהתרחש לאחר מות רחל – ובו שכב ראובן עם שפחתה – בלהה, שהייתה פילגש אביו יעקב. האם אלה הם פני הדברים?
הפרשה הזו מלמדת אותנו כלל ששולט במקומותינו גם היום – הססנות מתפרשת כחולשה, המזמינה ניצול; ותקיפה מוצלחת מוערכת גם על ידי מי שהתנגד לה…
יעקב, למעשה, היה קורבן של עצמו. הוא נענש לא מפני שרימה או עבר עבירה, אלא מכיוון שהתכוון לרמות את אביו יצחק, או שיתף פעולה בכוונה לרמות, ואין זה משנה מי פיתה או פיתתה אותו לכך ואם היתה זו כלל רמאות. ענשו היה שבסופו של דבר בביתו לא היה "שלום בית". הוא נישא לשתי נשים שרק אחת מהן אהב. ילדיו, שנחלקו בין ארבע אמהות, נלחמו ביניהם כשהקנאה שולטת בהם. מדוע?
ספר היובלים, משמיט את רוב החיכוכים עליהם למדנו מסיפורי המקרא. מדוע הוא עושה זאת?
ההבטחה שנתן אלוהים לאברהם מועברת ליצחק ולצאצאיו, ולא לאף צאצא אחר של אברהם…
פרק כ"ח בפרשתנו תולדות, מתאר את יציאתו של יעקב מבית הוריו, בגלל החשש לחייו מפני עשיו אחיו. קודם צאתו מברך אותו יצחק אביו, הפעם בכוונת מכוון ללא רמייה מצד יעקב או רבקה. בתוך ברכתו של יצחק, מצוי האיסור שלא לקחת אישה מבנות ארץ כנען…
אברהם היה הציוני הראשון, למעלה מ-3500 שנים לפני הקונגרס הציוני הראשון…
בסיפור אודות קניית מערת המכפלה על ידי אברהם מידי עפרון החיתי, יש אלמנטים פולמוסיים מובהקים, הבאים לומר כי בני ישראל השתלטו על מקומות בארץ כנען, לאו דווקא על ידי כוח החרב אלא על ידי קנייה כדת וכדין. הסיפור של קניית מערת המכפלה, על היבטיו הפולמוסיים, איננו יחידאי במקרא, וכמוהו יש מקרים נוספים…
אני מציע לאנשים לעצום את העיניים. לא לחפש את הישועה בשמים או באופק או באיזה מקום רחוק או באנשים אחרים. עצמו את העיניים וחפשו את החופש בתוך עצמכם: יד כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ (דברים פרק ל'): בלי עיניים, בלי הסחות דעת.
