פנחס יחזקאלי: הסבת כנסיות למסגדים במערב כחלק ממלחמת הדת

אחד הסמלים הבולטים לתהליך האיסלמיזציה של המערב, הוא הסבת כנסיות למסגדים – תופעה שחורגת מממד נדל"ני גרידא, ומעידה על חילופי זהויות דתיות-תרבותיות, על תהליך עומק של איסלאמיזציה אלימה, ועל מלחמת דת, ששואבת מתפיסות דתיות איסלאמיות מסורתיות כגון ג'יהאד ו-פתיחה (futuhat).

Jim Chimirie: בריטניה מתמסרת לאיסלאם, ללא קרב

האג'נדה של בתי הספר בבריטניה נטועה בדמוגרפיה: הם יודעים שבריטניה משתנה במהירות, והופכת למוסלמית. טיולי בתי הספר למסגדים, עידוד לבישת החיג'אבים והשיעורים ה'ארוזים' בקפידה, כולם באים לוודא שילדים בריטים ישובצו ללא התנגדות במקום המיועד להם בעתיד הזה, שבו מנהגים איסלאמיים שולטים בחיים הציבוריים, שבו ביקורת נמחצת תחת הקריאות "גזענות" ו"איסלאמופוביה", ושבו החוק הבריטי 'מתכופף' כדי להתאים את עצמו לאידאולוגיה זרה.

גרשון הכהן: חג מתן תורה זקוק למגילת רות

בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות...

עופר בורין: תהילים פרק מד, לזכר הנרצחים

תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּבַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ - המאמינים במצב קשה והם נזכרים בסיפורי אבותיהם על נפלאות האל. הם מזכירים לאלוהים (ואולי לעצמם) שאלוהים בדק עמים רבים בטרם בחר את בחירתו. את הכל תולים המאמינים באלוהים. אבל אז קרה האסון, השבר, ואלוהים? איפה הוא?

פנחס יחזקאלי: ברכת הכוהנים באתר ייצור ידע

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר, במסגרת הציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת". ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ברכת הכהנים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: המחאה משליכה פיתות על הקריה בפסח. מדוע?

בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.

רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך

כל ספר קהלת, שכתב שלמה המלך, מלגלג באופן איום על העולם הזה ועל כל פעילות אנושית שמתקיימת בו, ובכל זאת כתבה תורתנו מלכתחילה, שהקב"ה הסתכל על העולם הזה אחרי הבריאה והכריז שהכל טוב. איך זה אפשרי? פה אנחנו מתחברים לסופר אלבר קאמי, הטוען כי האבסורד - התחושה שהחיים חסרי משמעות - הוא אמנם עובדה בסיסית, אך יש להתמודד איתו בעזרת מרד קיומי, שמתרחש כאשר האדם בוחר למצוא משמעות אישית ולחיות על פי ערכיו, למרות אי הוודאות.

פנחס יחזקאלי: אנא המהדי, הושיע נא!

ב- 23 באוקטובר 2024, במהלך הפצצות חיל האוויר על צור, נמסר בתקשורת כי קיימת היסטריה בערוצים השיעים, ויש קריאה להופעת המהדי, שיציל אותם. מי היה המהדי ולמה השיעים תולים בו תקוות עתה, לפני תבוסה? זוהי דמות תיאולוגית וסמל פוליטי ותרבותי, שמגלם את התקוות הגדולות ביותר של השיעים בזמן של ייאוש ואיום. התקווה להופעתו מתעוררת במיוחד ברגעים שבהם התבוסה נראית קרובה, שכן הוא נתפס ככוח שמחוץ לעולם הזה שיכול להתערב ולשנות את מהלך ההיסטוריה לטובת השיעים.

אבי הראל: ברכת משה בפרשת וזאת הברכה והיבטיה הקבליים

פרשת וזאת הברכה, היא ברכתו האחרונה של משה קודם מותו, וקודם כניסת בני ישראל לארץ כנען. על ברכתו של משה אומר הזוהר כי היא נבדלת מברכתו של יעקב, היות ומשה בירך את העם מכוחה של ספירת תפארת, ואילו יעקב בירך את בניו מכוחה של ספירת מלכות. לעניין מותו של משה, הזוהר קובע כי משה לא מת, והעובדה שכך כתוב בפסוקי הפרשה, מוסברת שמשה נעלם מעיני העם, ומבחינה זאת הוא חשוב כמת, אולם אדם שהגיע להשגה גבוהה ועליונה לא יתכן שימות מוות רגיל, וההשוואה לאליהו הנביא ולעלייתו השמיימה מתבקשת.