יעקב, למעשה, היה קורבן של עצמו. הוא נענש לא מפני שרימה או עבר עבירה, אלא מכיוון שהתכוון לרמות את אביו יצחק, או שיתף פעולה בכוונה לרמות, ואין זה משנה מי פיתה או פיתתה אותו לכך ואם היתה זו כלל רמאות. ענשו היה שבסופו של דבר בביתו לא היה "שלום בית". הוא נישא לשתי נשים שרק אחת מהן אהב. ילדיו, שנחלקו בין ארבע אמהות, נלחמו ביניהם כשהקנאה שולטת בהם. שכירות האכסניה. מדוע?
פרק כ"ח בפרשתנו תולדות, מתאר את יציאתו של יעקב מבית הוריו, בגלל החשש לחייו מפני עשיו אחיו. קודם צאתו מברך אותו יצחק אביו, הפעם בכוונת מכוון ללא רמייה מצד יעקב או רבקה. בתוך ברכתו של יצחק, מצוי האיסור שלא לקחת אישה מבנות ארץ כנען...
בסיפור - אודות קניית מערת המכפלה על ידי אברהם מידי עפרון החיתי - יש אלמנטים פולמוסיים מובהקים, הבאים לומר כי בני ישראל השתלטו על מקומות בארץ כנען, לאו דווקא על ידי כוח החרב אלא על ידי קנייה כדת וכדין. הסיפור של קניית מערת המכפלה, על היבטיו הפולמוסיים, איננו יחידאי במקרא, וכמוהו יש מקרים נוספים
אני מציע לאנשים לעצום את העיניים. לא לחפש את הישועה בשמים או באופק או באיזה מקום רחוק או באנשים אחרים. עצמו את העיניים וחפשו את החופש בתוך עצמכם: יד כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ (דברים פרק ל'): בלי עיניים, בלי הסחות דעת.
תקציר: בפרשת וירא, קודם הפיכת סדום ועמורה, מצוי פסוק האומר כי אברהם עודנו עומד לפני ה'. על כך מפרש רש"י על אתר, כי המדובר בתיקון סופרים. ב- 18 המקומות הללו המצויים במדרש, אפשר לזהות על נקלה שנעשה תיקון סופרים מההיבט הדקדוקי או מתוך המבנה התחבירי, היות והם אינם מתאימים לרצף הסיפורי או לפשט הדברים.
קחו נושא תנ"כי ייחודי, כמו המפגש של שרה עם שלושת המלאכים; חברו אליו כותב חד ושנון כיהונתן גפן; צרפו מלחין גאוני כמתי כספי; ושימו את כל אלה בפיה של שלישיית מבצעים מעולה כמו שלישיית הגשש החיוור (שקיבלה לטעמי פחות מידי קרדיט על יכולות חבריה כמבצעים מוסיקאלים) וקיבלתם שיר מקסים ומעורר מחשבה, כמו "שלושת המלאכים" - קישוט ראוי ל'פרשת ראה', אחת העמוקות והמרתקות בפרשות השבוע.
