מפקד חדש בא לתחנה (או, איך להיכנס נכון לתפקיד המת"ח?)

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dave Conner לאתר flickr] [מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת מנהלים משטרה, ביוני 1998]  כללי קיבלת פיקוד חדש, אתה בוטח בעצמך, אבל בכל זאת חושש. יודע שהתקופה הראשונה תהיה קריטית ותעצב את הקדנציה שלך כולה. איך להתחיל נכון ולא לעשות טעויות? טכניקות משיטת העבודה החדשה שאימצה המשטרה, בנושא 'העבודה … להמשך קריאה

יחזקאלי וורדי: שינוי ארגוני מלמטה למעלה

תקציר: הגישה הרגילה והמוכרת, כמו גם השכיחה ביותר, לניסיונות ליישם שינוי ארגוני, היא בדרך של הטמעת ה'שינוי מלמעלה למטה' ('Top-Down'). אבל יש גם אפשרות נוספת: החדרת 'שינוי מלמטה למעלה' ('Down-Top') …

השימוש המשטרתי בדיס-אינפורמציה באמצעי התקשורת

'השתלת' דיס-אינפורמציה בתקשורת הינה כלי חקירה המחייב נסיון, פיקחות ומיומנות רבה. היא תישאר תמיד אקט שנוי במחלוקת, ותימדד תמיד במבחן התוצאה. ניצחת – מה טוב. הפסדת – הפסדת הכל…

משטרה בצבת הדמוקרטיה

[מאמר זה נכתב עם דר אורית שלו. הוא ראה אור בכתב העת מראות המשטרה, בדצמבר 1996] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. ד"ר אורית שלו היא … להמשך קריאה

מאצטדיון הרוק בערד ועד מגרש בני-יהודה

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Rdikeman. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה CC BY-SA 3.0] [לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [מאמר זה, העוסק בטיפול המשטרתי באלימות במגרשי כדור הרגל, ראה אור לראשונה בכתב העת "מראות המשטרה, ב- 1996] בשנת 1996 השכיל מפקד מחוז ת"א דאז – ניצב גבי לסט, להפוך … להמשך קריאה

עלייתו ונפילתו של השוטר מס' 1 באמריקה

גוליאני וברטון

[מאמר זה ראה אור לראשונה במראות המשטרה, באוקטובר 1996]

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

לאחרונה סערה התקשורת בארצות הברית בשל עזיבתו של מפקד משטרת ניו-יורק, וויליאם ברטון, את תפקידו. עזיבה זו לא ארעה בשל העדר כישורים או הישגים. ברטון 'התפוטר', כפי הנראה, משום שהחל להיות פופולרי יותר מראש העיר שלו.

האירוע הפך שיחת היום ומוקד התעסקות למגזינים רבים בארה"ב. ה-Newsweek לדוגמה, הגדיר את המעשה כסיפור הראוותני ביותר של יחסי שוטרים ופוליטיקאים, מאז שימש תיאודור רוזוולט כמפקד משטרת ניו-יורק ב- 1890 (Beals & Thomas,1996).

ברטון, המיישם החשוב ביותר לדעתי של אסטרטגית השיטור הקהילתי, עד היום, עמד עד לאחרונה בראש אחת התצוגות המרשימות בעולם של אפקטיביות משטרתית. הוא הצליח לרסן את הפשיעה בעיר שבה איבדה המשטרה, מזה שנים, שליטה על הרחוב.

להמשך קריאה

נאוה דיהי: פרקטיקום של סטודנטים במסגרת המשטרה

המשטרה הינה גוף רב-מקצועי. היא מעסיקה, בנוסף לעוסקים בשיטור גם עובדים ממגזרים תעסוקתיים שונים כגון רופאים, פסיכולוגים-ארגוניים, עובדים-סוציאליים ואחרים. בתור שכזו, קיים בה פוטנציאל נרחב להכשרת סטודנטים במקצועות שונים. על כן, מהווה מערך הרווחה הדינמי של משטרת ישראל, עבור האוניברסיטה, מקום התנסות עשיר…

יחזקאלי ושלו: נהלים – חיוניים אך לא קדושים

ה'נוהל' הינו מנגנון שליטה חיוני, אולם התופעה של ריבוי נהלים הפכה לרועץ לארגונים ביורוקרטיים רבים. כיצד לקיים את האיזון העדין שבין הצורך החיוני בקיום נהלים והיכולת למנוע מהם להפריע להתפתחות נכונה של הארגון?

מאיר גלבוע: משטרת ישראל בין כפיפות פוליטית בסיסית לאוטונומיה מצבית

[התמונה היא רכוש המחבר] [לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] ד"ר מאיר גלבוע (ראו תמונה למעלה) הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל. לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים. לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. [להורדת … להמשך קריאה

הגבול הדק שבין שיקול דעת מוטעה ורשלנות

המונחים 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות' הינם שני מרכיבים בתהליך קבלת ההחלטות של בעל תפקיד וביצועו בפועל. קו הגבול ביניהם קשה להגדרה חד-משמעית. שני האלמנטים – 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות', קיימים גם במקרים של הצלחה. אולם, מטבע הדברים הם נכרכים אחר הכישלון, כיוון שלעתים הם משמשים אותנו לצרכים של הגדרת אחריות משפטית במקרים אלה.
בנוסף לפן המשפטי קיים פן שונה לחלוטין – הפן המנהלי. פן זה תופס טעויות של בעלי תפקיד בארגון כחלק מתהליך של למידה ומכיר בצורך של ארגונים להיות 'סובלניים לטעות' להתיר מרווח טעות לאנשיהם. היכן קו הגבול בין טעות לגיטימית ב'שיקול דעת' ל'רשלנות'? מה המשמעות של קו גבול זה על יכולתם של "ארגונים צבאיים" להמשיך ולהתפתח?