פנחס יחזקאלי: 'על זאת', נתן אלתרמן וטוהר הנשק

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

משה ארנס: מבחן רעיון המדינה האחת הוא קיומו של חוק השבות

מה יהיה גודל האוכלוסייה הערבית – בפתרון של מדינה אחת בין הים לירדן – שלא יסכן את אופייה של המדינה היהודית? המבחן לדעתי הוא אם יהיה רוב בציבור ובכנסת, שלא יהיה מוכן לתמוך בחוק השבות או יבקש לבטלו. זה קו אדום שהייתי אומר, עד כאן ולא יותר!

גרשון הכהן: חייליי צה"ל ושבירת שתיקה

אנשי שוברים שתיקה מעלים, בו זמנית, שני דגלים: גם דגל המאבק בהמשך הכיבוש; וגם דגל המאבק לשימור תקינות אורח פעולתו של צה"ל. לגמרי לגיטימי!
אולם, בשעה שמזמינים פעיל שוברים שתיקה למפגש עם חיילי צה"ל, מותר וראוי לברר עם איזה דגל מבקשים ממנו להופיע… ברור כי הדגל האחד לגמרי פוליטי ושנוי במחלוקת, ואילו הדגל השני – כבעל אופי מקצועי ואתי – ראוי למקום של כבוד בכל תדריך לקראת פעילות ובכל תחקיר לאחריה. באשר לדגל השני, כולנו עם שוברים שתיקה.

אבי הראל: תוקפו של צום עשרה בטבת בימינו

עם חורבן הבית הראשון נקבעו ארבעה צומות: י"ז בתמוז, ט' באב, צום גדליה (ג' בתשרי), והרביעי – י' בטבת. צומות אלה מוזכרים בספר זכריה, כאשר העם שואל את הנביא בעת שיבת ציון: האם יש לצום את צום ט' באב, שהרי, הסיבה לצום זה בטלה… (ראה, ספר זכריה, פרק  ז', פסוק ג').

אבי הראל: מדוקטרינת מונרו לדוקטרינת אובמה

הרקע להיווצרות דוקטרינת מונרו היה הפוך מזה של דוקטרינת אובמה:
דוקטרינת אובמה התפתחה בעקבות ירידת עוצמתה של ארצות הברית: ההסתבכות באפגניסטן ובעיראק – שעלתה למשק האמריקני עשרות מיליארדים של דולרים, והייתה אחד הגורמים למשבר הכלכלי העמוק של הכלכלה האמריקנית;

לעומת זאת, דוקטרינת מונרו נבעה דווקא מרצונה של ארצות הברית כמעצמה אזורית להגדיל את עוצמתה, כיוון שבמהלך המאה ה-19 חלקים נרחבים ממנה עדיין היו בשליטת מעצמות אחרות, כגון אנגליה, ספרד וצרפת, והיא עדיין הייתה רחוקה ממעמד של גורם הדומיננטי ביבשת אמריקה, כמפורט:

גרשון הכהן: המרדף בצקלג, קבלת החלטות בעת משבר

בצקלג – יותר מאשר בכל אירוע הרואי לפני כן – דוד קבע את מקומו בנקודת החיבור בין העבר הבראשיתי, המבטיח לעם ישראל זכות אבות, לבין העתיד המכוון לגאולת הנצח.

פרשת ריבלין – מי הרוויח ומי הפסיד?

ההתנפלות ההמונית על הנשיא ריבלין מלמדת עד כמה השיח הפוליטי בישראל רדוד, שטחי ומזכיר קטטה בין אוהדי שתי קבוצות כדור רגל. מהר מאוד התפלג הוויכוח על פי גושי ההצבעה הרגילים, כשהנשיא נתפס משום מה כיקיר השמאל, וכאובייקט ניגוח ברמות שונות מצד הימין. גם ראש הממשלה הואשם (כנראה בצדק) כרווה נחת מהמבוכה שאליה נקלע הנשיא.

התרבות הארגונית של הסוהרים

[מקור התמונה: סרטון היו-טיוב – West Virginia Regional Jail Authority Graduation 121st Class] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] כדי לשמור על מעמדה כסמל הסמכות וכדי להרתיע, חייבת קבוצת הסוהרים להעמיד את עצמה בריחוק חברתי מן האסירים, ובכך למנוע מהם זיהוי וניצול חולשותיו האנושיות, שמהווה איום תמידי ואמתי על … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: 'כאבי המאסר' של הסוהרים

קבוצת הסוהרים לכודה כבמלקחיים: בין ההנהלה מצד אחד והאסירים מצד שני, כאשר שתי הקבוצות מפעילות עליה לחץ רב ומקדמי שחיקה משמעותיים. כתוצאה מכך, היא מרגישה במידה רבה כלואה, כמו האסירים, וכמוהם היא סובלת מ'כאבי מאסר'.

אבי הראל: אברהם על פי פרידריך הגל

מה יחודו של אברהם? מדוע הוא האדם שנבחר על ידי האל? ספר בראשית – המתאר בפירוט רב את קורות חייו ופועלו של אבי האומה, אברהם, החל מפרק יא עד פרק כה, ובפרקים נוספים – שותק בסוגיה זו ואינו מתייחס אליה כלל. הדבר תמוה שבעתיים, היות וכאשר האל בוחר קודם לכן בנח, המקרא מסביר את בחירתו…