פנחס יחזקאלי: השופט דוד רוזן, בין פרוצדורה למהות

ההיבט המשפטי איננו תכלית הכל. משפטנים לא יבינו זאת, אבל יש מבחן חשוב הרבה יותר מהמבחן המשפטי, והוא מבחן האמון של הציבור הרחב בבית המשפט ובפסיקותיו. השופט דוד רוזן בחר במהות, והשליך את הדילמה זו לחיקו של בית המשפט העליון. אבל את מבחן הזה כצפוי, בית המשפט העליון לא מסוגל היה לצלוח…

יאיר רגב: התוצאות הבלתי צפויות של חובות דכנר…

[בתמונה: מתחם הולילנד והתוצאות הבלתי צפויות. ללא חובותיו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל, לא הייתה יוצאת האמת לאור…; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Adiel lo. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת … להמשך קריאה

אבי הראל: הרמב"ם, מצוות קידוש החודש ולימודי הליבה…

מצער לראות את גודל הפער, בין החשיבה ההלכתית/מדעית של גדולי ישראל בימי הביניים, לבין החשיבה ההלכתית הסקטוריאלית של המגזר החרדי בתקופתנו. לא מן הנמנע כי אם הרמב"ם היה חי כיום, הוא היה מטיל את כל כובד משקלו האישי בדבר החיוב ללמוד לימודי ליבה.

פנחס יחזקאלי: 'שוברים שתיקה', האם זו חתרנות?

בעניין פעילותה החתרנית של שוברים שתיקה, המהומה האחרונה עשתה לה טוב, כיוון שהסיטה אותה בחזרה, מחתרנות למחאה לגיטימית…

היועמ"ש והפוליטיקאים…

היועמש והפוליטיקאים

המאמר סוקר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה עם הפוליטיקאים הממנים אותו, על מנת להבין, מדוע עושה ראש הממשלה הכל, על מנת להבטיח לעצמו מינוי של יועץ משפטי לממשלה מקרב אנשיו.

היועץ המשפטי לממשלה מהווה רשות עצמאית-סטטוטורית וסמכויותיו מעוגנות בחוק. הוא אינו מקבל את סמכויותיו מהשר, כפי שהדבר קיים בקרב עובדי המדינה הבכירים במשרדי ממשלה אחרים. דומים לו רק עובדי ציבור בודדים, כמו הרמטכ"ל מול שר הביטחון והמפכ"ל מול השר לביטחון הפנים. המפכ"ל אף אינו מתמנה ישירות על-ידי שר המשפטים, אלא על-ידי הממשלה כולה (ראו בהמשך).

להמשך קריאה

אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …

נשים בסבך התרבות המשטרתית…

[צילום: חטיבת דובר המשטרה] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן] תודה למיה ויינשטיין, שהייתה גם כאן הטריגר לכתיבת המאמר… אחד המאפיינים הבעייתיים של התרבות הארגונית במשטרה הוא מאצ'ואיזם ושובניזם. רצון לחשל את החברות ולחזק את הדימוי העצמי בסיטואציות 'גבריות' מובהקות; סגנון דיבור בוטה, חריף, ישיר וגס, והרבה מאוד יחסים בין אישיים בין שוטרים … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: 'על זאת', נתן אלתרמן וטוהר הנשק

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

משה ארנס: מבחן רעיון המדינה האחת הוא קיומו של חוק השבות

מה יהיה גודל האוכלוסייה הערבית – בפתרון של מדינה אחת בין הים לירדן – שלא יסכן את אופייה של המדינה היהודית? המבחן לדעתי הוא אם יהיה רוב בציבור ובכנסת, שלא יהיה מוכן לתמוך בחוק השבות או יבקש לבטלו. זה קו אדום שהייתי אומר, עד כאן ולא יותר!

גרשון הכהן: חייליי צה"ל ושבירת שתיקה

אנשי שוברים שתיקה מעלים, בו זמנית, שני דגלים: גם דגל המאבק בהמשך הכיבוש; וגם דגל המאבק לשימור תקינות אורח פעולתו של צה"ל. לגמרי לגיטימי!
אולם, בשעה שמזמינים פעיל שוברים שתיקה למפגש עם חיילי צה"ל, מותר וראוי לברר עם איזה דגל מבקשים ממנו להופיע… ברור כי הדגל האחד לגמרי פוליטי ושנוי במחלוקת, ואילו הדגל השני – כבעל אופי מקצועי ואתי – ראוי למקום של כבוד בכל תדריך לקראת פעילות ובכל תחקיר לאחריה. באשר לדגל השני, כולנו עם שוברים שתיקה.