yehezkeally@gmail.com

האם נתניהו הוא "גאון פוליטי", שמצליח בעורמתו לתמרן את כולם לטובת שרידותו האישית? דומה שההסכם הקואליציוני עם אביגדור ליברמן לא היה מתוכנן, אלא התהווה מתוך הנסיבות. בערבו של יום, לא היה יצחק הרצוג מסוגל "לספק את הסחורה" באילוצים הקיימים, ונתניהו נאלץ "לבלוע את הצפרדע", להכניס למיטתו את זה שמשתוקק לרשת אותו, וגם לספק לו את הכלי האפקטיבי ביותר לעשות כן: את משרד הביטחון. בנוסף, "זכה" נתניהו בפרס נוסף – שניים במחיר אחד, אם תרצו – הוא בנה במו ידיו את היריב העתידי המסוכן ביותר במחנהו שלו: את משה יעלון…

התקווה בעולם המערבי – שבעקבות עסקת הגרעין תגדל השפעתם של המתונים באיראן – גרמה להקשחת הקו של קבוצת השמרנים במדינה זו, במבחר נושאי פנים וחוץ. המתח המובנה בין שתי הקבוצות יגיע בסוף לנקודת השבירה, שממנו תצא קבוצה אחת וידה על העליונה. זהות הקבוצה המנצחת תיקבע על ידי מבחר פרמטרים, וביניהם, תזמון העימות העיקרי ביניהן וחוזקן היחסי (פוליטי כלכלי וחברתי).

בפרשת אמור שבספר ויקרא, מופיע ציווי מפורש לקדש את שם האל ולא לחלל את שמו. הביטוי, קידוש ה', אינו מופיע במקרא, והוא נזכר לראשונה בתלמוד. חז"ל הגבילו את מסירת הנפש על קידוש ה', רק על שלושה איסורים, שאם על היהודי נגזר לעבור עליהם, עליו למסור את נפשו ולא לבצעם. המדובר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים…

שחיתות שלטונית היא תוצר טבעי של תופעת העוצמה, ומאבק העוצמה, במערכות חברתיות וארגוניות. לא ניתן להכחיד אותה. היא תמיד תהיה איתנו. כמו הרפס על השפתיים, היא תתפרץ ותגדל לממדים שיהיה קשה לחיות איתם, באותם זמנים שבהם נחלשת ההגנה הטבעית של הגוף; ולהפך. תצטמק כאשר מנגנוני ההגנה של הגוף יהיו בשיא תפקודם. בתיאוריה, אמורה הדמוקרטיה לייצר עמידות כנגד השחיתות השלטונית. בניגוד לדיקטטורה, שבה שולטת קבוצה אחת על ההון, השלטון והתקשורת, הרי שהדמוקרטיה יוצרת לכאורה איזונים ביניהם. אבל, הגישה הזו נאיבית. בפועל, מתקיים מאבק עוצמה מתמיד בין בעלי העוצמה הללו, ההון, השלטון והתקשורת, ובעלי ההון מנצחים בו. שחיתות שלטונית היא התוצאה של השתלטות ההון על השלטון (הרשויות, המבצעת והמחוקקת) ועל התקשורת!

קליידוסקופ ארגוני (Organizational Kaleidoscope) הינו כלי פשוט ללמידה וחקר של מציאות מורכבת, אותו פיתחתי ב- 2007, ואני עובדת איתו בהצלחה רבה מאז. הלמידה מתבצעת באמצעות חשיפה של אירועים ממשיים, שאותם מבקשים להבין ואיתם מבקשים להתמודד, באמצעות זויות ראיה (עדשות) אחדות המיוצגות, בו זמנית, על ידי מומחים, בנוכחות קהל רלבנטי מעורב, השותף למעשה. הקליידוסקופ נוטל מקרה בוחן, ומנתח אותו כמצב אינטראקטיבי. בתהליך משתתפים מומחים מדיסציפלינות שונות, מנחה, וקהל. כל רכיב מהווה עדשה שונה, המביטה באירוע המוצג, מכיוון אחר. הצטלבות הפרספקטיבות מסייעת להתבהרות המשמעות של התמונה המוצגת.

מקצועות שדורשים מעבר על מידע והפקת תובנות – מתחילים לעבור אוטומציה. כלומר, לשלב בתוכם בינה מלאכותית שעושה חלק מהעבודה. עובדה זו מבטלת את היתרון היחסי של העובדים הטובים יותר בתחומם, מהאחרים. ואז, בעלי המקצוע הללו מתחילים להיות נחמדים ואדיבים יותר ללקוחות, במטרה להתבלט ולזכות ביתרון על פני אחרים.

את פרק הזמן הראשוני, הקריטי, להצלחת כהונתו, הצליח אלשיך להעביר בהצלחה חלקית מאוד. עתה, עבר זמן הפעולות הפיקודיות הישירות. בתום הסיבוב הזה מצטייר אלשיך כצד החלש, וכדרכם של חלשים, כדי לזכות במערכה האחרונה הוא יזדקק לעורמה ולתחבולה. את הכלי הזה הוא מכיר היטב בתקופת שירותו בשב"כ….

האם הרמב"ם – שניסח את י"ג עיקרי האמונה הישראלית – אכן האמין בעיקרים אלו ככתבם וכלשונם? פה באה ההבחנה בין 'אמונות אמתיות' ל'הכרחיות': בהיותו נוהה אחר אריסטו ושיטתו, ברור כי חלק מהעיקרים אינם מקובלים עליו. אולם, מדובר באמונות הכרחיות, שבלעדיהן החברה הדתית לא יכולה להתקיים…

כוח משימה בין משרדי הוא הפתרון החלקי שנמצא לבעיית היעדר המשילות, בשל 'הסתיידות' המנגנונים הביורוקרטיים השלטוניים בישראל. הוא כולל, בין היתר: קביעת יעד לאומי ארוך טווח בהחלטת ממשלה; מיסוד שולחן עגול, על בסיס יום יומי, של נציגי המשרדים והגופים השונים, של שיתוף במידע ותכנון מערכתי; ואכיפה משותפת בשטח, על בסיס היתרון היחסי של כל גוף. עד כה מוסדו שלושה כוחות משימה בתחומים של מאבק בפשיעה המאורגנת; מאבק בהשתלטות לא חוקית על קרקעות מדינה; ומאבק בהסתה המובילה לטרור. מודל זה איננו פתרון כולל לתופעות של 'שלטון הביורוקרטיה' והקיפאון שמשתק את משרדי הממשלה, אולם הוא מאפשר החזרה של משילות אפקטיבית לתופעות אקוטיות, ודרך כך לשמר מידה מסויימת של אמון ציבורי במערכת השלטונית