אבי ברוכמן: הסדרי הטיעון ש"מייצרים" צדק ללא משפט

הסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק הינם בעיתיים, ומביאים אותנו לשאול, האם אפשר לייצר צדק ללא משפט. על פי פרקליטות המדינה, 68% מהתיקים הסתיימו בהסדרי טיעון. אלה נעשים במערכת אכיפת החוק בשם הסטטיסטיקה, ולצורך שחרור לחצים ניהוליים. הצד האחר שלהם הוא החשש, שבחלק מסוים של המקרים הדבר עלול לגרום להרשעת שווא! תופעה זו איננה תופעה ישראלית. בארצות הברית למשל, קיימת ירידה דרמטית במספר המשפטים, בהשתתפות חבר מושבעים…

מי מרוויח מכך שחנין זועבי חברת כנסת? מי מפסיד?

ברוכים הבאים לעולם הפוך. שיח הרשתות החברתיות והתקשורת שאיננה נגמרת מחייבת את חברי כנסת לייצר מסרים ליניאריים, פשוטים וקליטים, בעלי זווית ראייה מוגבלת, הנובעת מאינטרסים פופוליסטים. המצב חמור במיוחד במפלגות המקיימות פריימריז, כי אז נתונים חברי הכנסת בידיהם של מצביעים קיצוניים, הרחוקים מלאפיין את קהל מצביעי המפלגה… הגישה הפשטנית הזו לבעיות השעה יוצרת מצב פרדוקסלי, לפיו כל אגף משני צידי הקשת הפוליטית פועל במרץ ובחריצות – להשגת מטרות הצד השני… זהו: "ההיגיון הפרדוקסלי של העשייה הפוליטית":

יוסקה רום: הבן האבוד של שושלת מנהיגי חב"ד

שלושה בנים היו למייסד חסידות חב"ד, בעל התניא, הרב שניאור זלמן מלאדי. הרב משה שניאורי, הצעיר מבין השלושה, נולד בשנת 1784 והיה האהוב על האדמור והמיועד לרשת את מקומו. הוא הצליח בכל אשר עשה, ותכונותיו ומעלותיו כבשו לבבות, אולם, אמם של שלושת הבנים, אשתו של האדמו"ר הזקן הזהירה אותו, שלא ימנה את משה ליורשו. "בננו הצעיר אינו יציב בנפשו" אמרה. בסופו של דבר נבחר הבן הבכור, הרב דובער, שייקרא מאוחר יותר, 'אדמו"ר האמצעי'. לימים הסתבך הרב משה שניאורי עם השלטונות, נאסר, הצליח לברוח ומאז חי במסתור, בזהות בדויה, כעני גמור…

אבי הראל: הקשר בין ירמיהו, בורות מים ואי וודאות

הנהגה שמתנהגת בעריצות, ומאפשרת לעבוד עבודה זרה, נותנת, לכאורה, לאדם הפרטי כמו לעם כולו פתרון ראוי לכאורה של יציבות מול הכאוס השולט בעולם. אולם לדרך זו יש מחיר מוסרי כבד שיש לעוקרו מהשורש. בכך מאותת הנביא ירמיהו כי עדיף חוסר וודאות על פני עולם יציב, אם יציבות זו פירושה עריצות, שפיכות דמים וחוסר מוסריות.

אלעד רזניק: המורשת האיראנית של אובמה והשלכותיה על הממשל הבא…

התוצאה של הסכם הגרעין בטווח הקצר היא עיכוב מסוים (מרצון) של רגע הפריצה האיראני, כל זאת תוך מתן זמן לאיראנים להיערך; ובטווח הארוך: הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית. בעוד 10 שנים – לאחר עם פקיעת תוקפן של מרבית ההגבלות המוטלות על תוכניתה הגרעינית של איראן – ימצא עצמו המערב מתמודד עם מדינה חזקה יותר צבאית. יכולת השכנוע של המערב תהיה קטנה יותר וניהול משא ומתן – שמטרתו הקפאה נוספת בתוכנית הגרעין האיראנית – יתחיל מעמדת חיסרון מערבית.

האם התגלתה נקודת המפנה בהתפשטותם של רעיונות?

יצירת שינוי כרוכה במאמצים סיזיפיים, שלא תמיד צולחים… מתי ניתן לומר על שינוי שעבר על משוכת המסה הקריטית של התבססות, והוכתר בהצלחה? מדענים גילו שיש נקודת מפנה שלאחריה תהליכי השינוי כבר מאיצים לבדם. היבט חשוב של הממצאים הוא ששיעור בעלי דעה המחויבים – הנדרשים כדי להשפיע על ארגון – הינו כ- 10 אחוזים! המשמעות היא שעבודה עם סוכני שינוי, והגדלתם בהתמדה עד ל- 10% מהארגון, תביא למפנה!

יאיר רגב: בית המשפט העליון נכנע ללחץ!

כל אדם הגיוני מבין, שפסק דינו של יניב נחמן נועד לרצות את ארגוני הנשים, ואין לו כל קשר לנסיבות המקרה. מבחינת הציבור, כששומעים את המלה אונס מתכוונים לאונס 'של פעם', שאשה הולכת ואדם זר מתנפל עליה בסמטה חשוכה. לא זה המקרה. העונש המקורי היה אמנם קל, יחסית לאונס, אולם הנסיבות היו ברף התחתון של החומרה. המתלוננת כבשה את עדותה 7 שנים ופנתה למשטרה רק עקב פרסום בתקשורת. בית המשפט העליון קבע תקדים, שההיכרות המוקדמת בין יניב למתלוננת; הסכמתה הראשונית למערכת היחסים המינית; והעובדה כי השניים קיימו בעבר יחסי מין בהסכמה, הן אינן בגדר נסיבות מקלות הקשורות בביצוע העבירה, ואין בהן כדי להפחית מחומרת מעשי הנאשם או מחומרתן של העבירות בהן הורשע…

אלעד רזניק: הסכם הגרעין – שנה אחרי

ברובן המוחלט של בירות המדינות החתומות על ההסכם, יש מעט מאוד ספקות בכך שטהרן מפרה את תנאיו. ב- 18 ליולי ה AP חשף שההגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית איראן יוסרו מהר מכפי שפורסם. לא נראה שהאיראנים התרגשו מכך אך נמסר, שהפרטים הללו לא היו צריכים לקבל פומבי כל כך מהר. חשיבותו של המסמך שהודלף ל- AP הינה בכך, שהוא מהווה עדות לכך שיש צדדים מוצנעים ציבורית להסכם בין המעצמות לאיראן, ובניגוד לטענות ממשל אובאמה לא כל ההסכם היה חשוף לביקורת ציבורית.

"זה מאבק העוצמה, טמבל"…

לא התכנים הם המהות במאבק על מסקנות ועדת ביטון! ברוכים הבאים לסוגיית מאבקי העוצמה בחברה. עוצמה היא היכולת של גורם במערכת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם. לכן, הדחף הבסיסי של כל קבוצה בחברה הוא למקסם את עוצמתה מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביה מאידך גיסא. זה אך טבעי שבמדינת ישראל – הנמצאת בתקופה של חילופי אליטות – תיקח לעצמה הקבוצה השלטת גם את השליטה על הנרטיב. לטיעונים אין כל משמעות, ולמרבה האכזבה – גם לאמת לא… במלחמה הזו, האמת היא רק סיפור אחד במגוון של סיפורים!

התוצאה הבלתי צפויה של גואל האדמות שנשכח…

האתוס הציוני בנוי על גאולת קרקעות, וגואלי הקרקעות הפכו ברובם לדמויות מוכרות: יוסף ויתקין, מנחם אוסישקין, וכמובן, והושע חנקין. נפקד רק שמו של הרב צבי אריה שניאורסון (הרדצ"א), איש חב"ד, מצאצאי "בעל התניא", שהוא מייסד חסידות חב"ד במאה ה- 18. האם זה בגלל היותו חרדי, עובדה שסתרה את האתוס של הציוני החדש, האתאיסט? מי ידע? כך או כך, הוא נשכח מהתודעה הציבורית עד שבא הספר הזה – הכולל תיעוד נדיר של תעודות ושטרי רכישה מקוריים, מימי השלטון התורכי בארץ ישראל – והציג את העובדות. המאמר מתרכז בקוריוז מחייו, שבמהלכו הלבין שערו ברגע אחד…