עוז אלמוג: הרפובליקן המתריס בממלכת הכוכבים והפסים…

לעלייתו של דונלד טראמפ יש גורמים סוציולוגיים עמוקים. הגורם המרכזי הוא המשבר האידאולוגי שאליו נקלע השמאל החברתי. נקעה נפשם של רבים מעולם שבו מרוב רצון להכיל ולסלוח, נחלשים ההבדלים בין המדכא למדוכא, בין התוקפן לקרבן, בין הצדיק לרשע, ובין הסיבה לתוצאה. זה מסמל תרבות של הונאה עצמית, שאינה מבחינה בין טוב לרע; ושל אידאולוגיה חיובית שעברה מוטציה. טראמפ אומר בבהירות אמתות, שאינן נעימות לאוזן הסוציאל-דמוקרטית. הוא מתנהג כמו הילד ב"בגדי המלך החדשים"; ובוחריו מוקסמים ממנו, בין השאר, משום שלרבים נשבר מהצביעות.

אלעד רזניק: בראש ובראשונה נדרשת החזרת היציבות למזרח התיכון

כלל הניסיונות האמריקאים להביא לשינוי, הסתיימו בהגברת חוסר היציבות האזורית. החזרת היציבות (שתבטיח את היכולת לביצוע טרנספורמציה חברתית) חייבת להיות עיקרון מנחה במדיניות הנשיא הבא. הצעדים להחזרת היציבות חייבים להיות ממוקדים ומהירים. במאזן הנדרש, בין שינוי חברתי לשמירה על היציבות התהליכית – במיוחד בהתחשב בתנאים הנוכחיים השוררים במזרח התיכון – חייב צד היציבות לגבור, כיוון שאירוני ככל שזה יהיה, מתוך הכאוס השורר היום במזרח התיכון, לא יכול לצמוח שינוי חברתי. התמקדות ביציבות תחייב את האמריקאים לתמוך בממשלים, שהתנהלותם איננה בהתאם לסט הערכים והאמונות האמריקאים. אולם האמריקאים חייבים לזכור כי אנשים לא יקריבו את נפשם לטובת שינוי חברתי המוכתב מבחוץ כזה שלא הם ייצרו.

אלעד רזניק: ממשל אובמה והמזרח התיכון – סיכום

ממשל אובאמה הכפיל, במידה רבה, את ההימור על מדיניות ממשל בוש של ה- Freedom Agenda: פיתוח ממשלים ערבים דמוקרטיים. התוצאה היא אנדרלמוסיה במרחב, ושחיקת האמון, שלו זכו האמריקאים אחרי שנים של מאמץ כלכלי, צבאי ודיפלומטי. כישלונם של האמריקאים להצביע על בעיות בשלבים המוקדמים של התהליכים הדיפלומטים, אותם הם קידמו; חוסר היכולת שלהם לעדכן את תכניותיהם בעקבות שינוי המצב; והתעקשותם – שצעדיהם הם הצעדים הנכונים ואין אלטרנטיבות – יצרו את הקטסטרופה הנוכחית במזרח התיכון

רועי צזנה: הסיבה האמיתית לאובדן הפרטיות של כולנו

ב- 2012 פרצו האקרים רוסים את הרשת החברתית, לינקדין, ובה מאה ושבעה-עשר מיליון סיסמאות מוצפנות של משתמשים. אם לאחת החברות המאובטחות ביותר בעולם הייתה פריצה שכזו, הפרשיה הזו צריכה ללמד את כולנו לקח חשוב: אין יותר פרטיות אמתית בעולם! רוב הסיכויים שכל המידע עלינו – לא רק ססמאות, אלא גם פרטים מזהים, מקום מגורים וכל היתר – כבר נמצא בידיים של הממשלות הגדולות מסביב לעולם, ואולי גם בידי ארגונים נוספים. אבל, המידע הזה תקף רק לזמן שבו נאסף.

פנחס יחזקאלי: למה לשינויים משמעותיים לוקח זמן להיקלט?

ככל שההמצאה מהפכנית יותר, צריכים יזמיה להבין שהחדרתה תהיה, כפי הנראה, קשה יותר; ומרכיב המזל בה גדול במיוחד! צריך לזכור כי להמצאות משנות מציאות רבות לקח זמן רב, עד שהפכו לגורם משמעותי בחיינו. אחרות – מהפכניות ככל שהיו – נעלמו מחיינו, בלי שהגיעו לכדי מימוש; הדבר מחייב יזמים ל'כיסים עמוקים', להתמדה, לסבלנות בהקצאת משאבים, ול'חינוך צרכנים' למוצר חדש ולפרדיגמה חדשה.

אבי הראל: שמיטה, יובל, ריבית ודילמות מוסריות

פרשת בהר בספר ויקרא מציגה כלכלה עם חמלה חברתית. היא עוסקת בהרחבה בציוויים הקשורים לקרקע – שמיטה ויובל. בשמיטה יש ציווי על מורטוריום של עבודת האדמה, ואילו ביובל יש ציווי על מורטוריום מוחלט, וכל קרקע שנמכרה אמורה לחזור לידי בעליה המקוריים. המקרא גם אוסר ריבית, ומאפשר מתן הלוואות והחזרת אותו סכום בדיוק…

פנחס יחזקאלי: אלימות משטרתית ואמון ציבורי

התרבות המשטרתית איננה רק הטרדות מיניות. אחד הצדדים הבעייתיים ביותר שלה הוא אלימות השוטרים, שמכילה לפחות מרכיב אחד מתוך שניים אפשריים: חוסר הצידוק למעשה; וכשיש צידוק, חוסר פרופורציה בין מידת השימוש בכוח, למידת הצורך הנדרש, לצורך השגת התכלית המשטרתית. הטיפול באלימות השוטרים קשה וסיזיפי. תוצאותיו אינן מעודדות, בדרך כלל, אך מבטיחות התנגדות בוטה לשינוי מצד המנגנון המשטרתי, והרבה אי שקט במשטרה ובתקשורת. זו הסיבה שרוב מפקדי המשטרה מעדיפים לוותר על הטיפול בבעיה, בתקווה שלא 'תתפוצץ' בקדנציה שלהם.

בשבח הוועדה המסדרת במפלגות

בשיטת הבחירות שלנו אנחנו בוחרים מפלגה. למפלגה יש מנהיג, וכמו קבוצת כדורגל, תלויה הצלחתו באיכות חברי הכנסת וביכולתם לשחק 'משחק קבוצתי'. מי שלא משתף פעולה, מוחלף ביום פקודה. כך נכון וכך צריך, ואם רוצים שיטה אחרת, צריך לעבור לבחירות אזוריות, שבהן יש קשר ישיר בין חבר הכנסת לבוחריו.

אלעד רזניק: איך ניתן לסייע בידי הכוחות המתונים באיראן

התוצאה הסופית של עסקת הגרעין עלולה להיות גדילת מעגלי השפעתם של הכוחות השמרנים בחברה, במערכות הכלכליות במערכות הפוליטיות ובמערכת הצבאית האיראנית. לכן, על המערב למצוא את הדרך, בטווחי הזמן המידיים, להתמודד עם אסטרטגית הלחימה האסימטרית של משמרות המהפכה האיראנים ברחבי המזרח התיכון דבר שיגרור את הקטנת מעגלי ההשפעה של השמרנים או לפחות ימנע מהם לגדול. ללא הגבלות של ממשל אובמה על מדיניות החוץ האיראנית ועצירת התפשטותה תוביל העסקה להתחזקות המחנה השמרני.

אלעד רזניק: הצעד הבא של ברק אובמה

לפני לכתו ינסה, כנראה, נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובאמה, לפתור את הבעיה הפלסטינית. כיצד יעשה זאת? אובאמה לא יכול לפעול באמצעות בתי המחוקקים האמריקאים, כיוון שאין לו רוב. הוא גם לא יכול לפעול לפני הבחירות בארצות הברית, כי בכך הוא מזיק למועמד המפלגה הדמוקרטית. אבל, בין הבחירות ב- 11.08.2016 להשבעת הנשיא החדש ב- 01.20.2017 ישנם 73 ימים! זהו חלון הזמנים שבו יהיה משוחרר לקדם יוזמת שלום חדשה, שתקבל תוקף החלטה של מועצת הביטחון.