אלעד רזניק: עסקת הגרעין והלחימה הא-סימטרית ברחבי המזרח התיכון

בחירות באיראן

התקווה בעולם המערבי - שבעקבות עסקת הגרעין תגדל השפעתם של המתונים באיראן - גרמה להקשחת הקו של קבוצת השמרנים במדינה זו, במבחר נושאי פנים וחוץ. המתח המובנה בין שתי הקבוצות יגיע בסוף לנקודת השבירה שממנו תצא קבוצה אחת וידה על העליונה. זהות הקבוצה המנצחת תיקבע על ידי מבחר פרמטרים, וביניהם, תזמון העימות העיקרי והחוזק היחסי (פוליטי כלכלי וחברתי) של כל אחת מהן.

חוסר ההכרעה הנוכחי באיראן, והעובדה שעיתוי נקודת השבירה לא ידוע, מסבכים את הדברים בעבור כל הגורמים, המעורבים בעימותים השונים בהן מעורבת איראן.

הבנת התהליכים באיראן עלולה לגרום למערב להתייחס לאיראנים באחת משתי דרכים אפשריות:

  • סבלנות ייתר להתנהלות האיראנית מתוך מחשבה, שסבלנות זאת תגרום לחיזוקם המתונים. 
  • קשיחות יתר שתחבל במאמצי המתונים, ותפגום בכוחם ותחזק את המחנה השמרני. 

הגישה הנכונה הינה שילוב של שתי הפרדיגמות. הגישה הזאת תושג, רק תוך כדי בחינה מדוקדקת של השפעת התהליכים החיצוניים על שני המחנות באיראן, כולל הבנה של דרכי פעולתם ותגובותיהם הצפויות. 

הנושא איננו תאורטי בלבד. ללא בחינה מדוקדקת של כלל המשתנים המשפיעים על כל אחד מהמחנות הפוליטיים / חברתיים באיראן, והבנה של דרכי התגובה הצפויות של כל אחד מהמחנות, נדונה מדיניות המערב לכישלון, והדיון יוביל למבוי סתום. 

הדרך לבחון את הנחות היסוד הינה על ידי בחינת ההתנהלות האיראנית בנושא בו ההבדלים בין המחנה המתון למחנה השמרני ברורים:

  • תחום הלוחמה הא-סימטרית;
  • הקשרים עם ארגונים תת-מדינתיים ברחבי המזרח התיכון. בחינה של ההתנהלות האיראנית, ועמדת כל אחד מהמחנות הפוליטיים בנושא הנ"ל, תעזור להבין איזה משתי הגישות המנוגדות הללו יש לנקוט, ומה התמהיל הרצוי ביניהן; ותעזור להבין, עד כמה הנחות היסוד בדבר מדיניות החוץ האיראנית מוגבלות.

לוחמה א-סימטרית הפכה להיות השיטה העיקרית לניהול סכסוכים צבאיים במזרח התיכון מאז מלחמת עיראק השנייה ב- 2003.  היא מהווה אחד הכלים בארגז הכלים של מדיניות החוץ האיראנית, במיוחד ברחבי המזרח התיכון. הנושא הופך לרלוונטי במיוחד לסקירה הנוכחית, כיוון שהוא מהווה את אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין מחנה המתונים למחנה השמרנים.

המעורבות האיראנית בלוחמה א-סימטרית נתונה בידי משמרות המהפכה (ראו את חיילי משמרות בתמונה למטה).

חיילי משמרות המהפכה

קסאם סולימני

[הגנרל קאסם סולימאני (ראה בתמונה משמאל) - המשמש מאז 1998 מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן - צבר הרבה נקודות "הנוסע המתמיד" במסעיו בעניין זה ברחבי המזה"ת]. לפיכך, המעורבות האיראנית בלוחמה א-סימטרית נמצאת בשליטת האגף השמרני בטהרן.

אין זה אומר שהאגף המתון לא תומך באסטרטגיה המופעלת, אלא שהוא אינו שולט בה, ושליטה שווה משאבים. התקציב הענק - המופקד בידי משמרות המהפכה - ומוטת השליטה הכלכלית שלו, הופכות את הארגון לשחקן חשוב ולגורם רב השפעה, גם בעיצוב המדיניות הפנים איראנית. צמצום מוטת ההשפעה של הארגון במישור הפנים איראני , תגרור בהכרח את צמצום מוטת ההשפעה של הארגון על מדיניות החוץ של איראן, ולהפך.

משוואת הכוחות בתוך איראן פשוטה להבנה: המתונים מגיבים בצורה ששונה מזאת של אנשי משמרות המהפכה, בדרך כלל בצורה המתכתבת במישרין עם הסוגיות המונחות לפתחם. כאשר האווירה הכללית באיראן מתונה יותר, הדבר מוביל לדחייה תקיפה יותר של הרעיונות המתונים על ידי השמרנים. השמרנים הללו נמצאים בעמדות השפעה הן במעגלי קבלת ההחלטות הנוגעים לענייני פנים וחברה והן במעגלי קבלת ההחלטות הנוגעים לענייני חוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *