האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
כדאי שנטמיע. המציאות המשפטית שלפיה עובדים אנשי משטרה בישראל עברה מהפך. בהלכה של כבוד השופט, אליקים רובינשטיין, מה- 1/1/17 (מ"ח 3523/16, פלוני נ' מדינת ישראל / החלטה) נקבע כי התעלמות של חוקרי משטרה מזכויותיו של חשוד אינה יכולה להיתפס כטעות, והיא תביא לזיכויו. בכך, מיישרת משטרת ישראל עם ארצות הברית – יותר מחמישים שנה אחרי – בכל הנוגע למה שמכונה 'אזהרת מירנדה'.
על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום הנכון של קבר רחל. ואכן במאה התשעה עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים נמצא מקום קבורתה, מצפון לירושלים. זאת, מבלי לגרוע או לפגוע בתפילות הרבות ובדמעות, שהיו מנת חלקו של הציון השגוי בבית לחם במשך של שנים רבות, ואשר הפכו אותו לאתר זיכרון חשוב בתודעה הלאומית.
קעקועים הם תופעה תרבותית, ששכיחה ונפוצה גם בקרב אוכלוסיות עבריינים כמו גם אסירים. כתובות הקעקע יכולים להיות מנבא טוב לחזרה לחיי הפשע. אבל, האם הם מנבאים גם על סיכוי שיקומם?
בישראל ראשי ממשלה רחוקים מלהיות "פרח מוגן". ניסיון עשרים השנים האחרונות מלמד שחקירת ראש ממשלה מכהן הפכה לדפוס של קבע במדינת ישראל (רבין, נתניהו, שרון, ברק, אולמרט ונתניהו; החקירה הובילה לסיום הכהונה של שניים מהם, רבין ואולמרט; ועוד היד נטויה…). מה כל זה מלמד אותנו?
במשפט קצר ובמילים ברורות, העביר רב אלוף גדי איזנקוט מסר מכונן לצה"ל ולחברה הישראלית: חייל בצה"ל הוא קודם כל חייל ולא ה'ילד' של כולנו. רצוי לברך על דבריו, שיחקקו בדברי ימי צה"ל לדורות, בצדם של נאומים קנוניים כהספד הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג בנח"ל עוז. זוהי הזדמנות לברור חברתי עמוק חוצה מגזרים על גישתנו כהורים לדור הצעיר, גם לאחר תום השרות הצבאי. עד מתי נמשיך לראות בהם "ילדינו"?
כאשר נביא כלשהו או יוסף מזכירים בדבריהם את האל, יש לבחון זאת לפי התיאור אותו הם מביאים, ולפרש אותו לפי אמות מידה שונות ממה שאנו רגילים לחשוב בפשט הדברים. במקרה שלנו – פשוטו של מקרא – ירידת יוסף, וכל המשתמע ממנה, הינה מהלך אלוהי מתוכנן מראש. לפי הדרש הפילוסופי האמור – המדובר בעשייה אנושית אוטונומית המביאה בסופה לאותה תוצאה.
"… יש אנשים ישרים במשטרה… שבעוד זמן לא ארוך יהפכו את השולחן על מנדלבליט". הם לוחצים "כבר עכשיו" לוחצים על היועמ"ש, "אבל בגלל שהם אנשים רציניים וממלכתיים הם עושים את זה בצורה מנומסת. הם כבר ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן, אצלו במשרד, וכשזה לא עזר הם מתדרכים עיתונאים (מה, מדליפים מהמשטרה של אלשיך??)…
מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה… מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם…
"מגרעות הן דבר חשוב, ממש כמו הטעויות שאנו עושים. אנו משתפרים רק כמלמידה מטעויות, וחוסר השלמות הופך אותנו לאמתיים"… שיעור נפלא במנהיגות ובפיתוח יצירתיות, מתוך הבלוג של מיכאל ג' רוג'רס.
סילבסטר היה כומר, תושב רומא, שנבחר לכהן כאפיפיור בין השנים 335- 314 לספירת הנוצרים. מספר מיתוסים נקשרו בשמו של האפיפיור סילבסטר הראשון, חלקם נכונים וחלקם נבעו מדמיון פורה. כך למשל, הנימוק העיקרי של המתנגדים לחגיגת הסילבסטר בישראל היתה הטענה שהאפיפיור שעל שמו נקראות החגיגות עסק ברדיפת יהודים, וכי האנטישמיות בערה בדמו. המקורות ההיסטוריים, מסתבר, אינם מספקים עדויות ליחס חיובי או שלילי שהעניק האפיפיור ליהודים.
