גלית גנאור: תקשורת פנים ארגונית ומחוברות ארגונית

מחוברות (Engagement) היא רמת המחויבות והמעורבות שיש לעובדים לארגונם ולערכיו. מחויבות עובדים היא מעין ברומטר המודד עד כמה העובד מחובר לארגונו. מחויבות זו קשורה להרגשתו של העובד לגבי עבודתו, ארגונו, מנהליו וחבר מרעיו העובדים. קיימים כלים ניהוליים מגוונים – וגם כלים דיגיטליים – לאבחון מידת המחוברות הארגונית ולהעמקתה.

אבי הראל: גיוס נשים לצה"ל – תשובה לרב לוינשטיין

האירוניה בפרשת דברי הרב לוינשטיין היא, שדווקא שהתפיסה של הרב מכינת עלי, המקדשת את השירות הצבאי, גרמה לכך שבני הציונות הדתית ייקחו חלק פעיל ביותר בשירות זה. תובנה זו לא נעצרה שם כמובן וגם בנות המגזר ספגו את תפיסת עולם זו, ובשל כך החלו להתגייס במספרים גדולים והולכים…

יוסף זהר: על הלאמתה של ההגנה במשפט הפלילי

ההגנה על זכות הייצוג נתפסת כמשרתת "אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון: שיפור יכולתם של גורמי האכיפה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת, הוגנות ההליך, טוהר ההליך השיפוטי ומניעת (או לכל הפחות הפחתת) הסיכון לטעויות ולהרשעות שווא". הבעיה היא, שבעידוד הסנגוריה הציבורית, תופעת עסקאות הטיעון הולכת ומתפשטת. כיום שיעור הכרעות הדין המבוססות על הודאה שנמסרה בבתי משפט במשפטים פלילים הוא כ-95%, ולרוב מדובר בהודאה, הנמסרת במסגרת עסקת טיעון הנערכת בין הצדדים באישור בית המשפט. אף אם יתכן כי חלק מהנאשמים נהנים מכך, ללא משפט, דווקא הזכות לייצוג עלולה לגרום לנאשמים להודות בדברים שלא עשו ולפגוע בזכותו של הציבור לכך שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית.

אלעד רזניק: האופציות של ארה"ב בסוריה

הדיון הנוכחי על האופציות האמריקאיות בוושינגטון לא עוסק בשאלת הכניסה ללחימה, אלא באופן היציאה מהשטח תחת הנחת יסוד אחת : ארה"ב לא רוצה נוכחות אמריקאית לזמן ארוך על הקרקע בצפון סוריה.

אברהם מילרום: תחילתו של 'השיטור הקהילתי'

המאמר מביא טעימה מהאופטימיות של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, ליצור הרמוניה ביחסי המשטרה האמריקנית עם הקהילה אותה היא משרתת, ולראות בשוטרים יזמים קהילתיים, המניעים קהילות שלמות. גם אם חלק מן הדברים נתפסים היום בעיני הקורא הישראלי כנאיביים משהו, יש להם חשיבות כמכלול, בעיקר על רקע מצבה הנוכחי של משטרת ישראל…

יאיר רגב: המשטרה שוב התבלבלה…

קשה להיגמל מדפוסי פעולה ישנים… דומה שהמשטרה טרם הפנימה את עמדת המחוקק בנוגע להגנה עצמית בעקבות פרשת שי דרומי והשינויים בחוק, ומידי תקופה היא חוזרת ופועלת באותו דפוס שגוי כמקודם. הנה המקרה התורן…

אלעד רזניק: פינת הקונספירציה

הדמוקרטים ניסו משלב מאוד מוקדם בקמפיין הבחירות האמריקני האחרון לנשיאות, לטעון שלמועמד, דונלד טראמפ, יש קשרים עסקיים ברוסיה. האם יכול להיות שהנשיא אובאמה השתמש בסמכויותיו וביכולות הסייבר המפותחות של אירגוני המודיעין האמריקאים, בשביל לייצר מצג שווא, שיאפשר לו לבקש צו האזנה?

אלעד רזניק: הדרך לקרים ולים סין הדרומי עוברת גם במזרח התיכון

תחת המטרייה הלגיטימית של המלחמה האסטרטגית בדאע"ש בחרה ארה"ב ביעדים לטווח קצר. אם לא ישתנו המטרות הגאו-אסטרטגיות האמריקאיות, יוביל הדבר להפסד נוסף של השפעה' בכלל השטח המשרתrע בין בגדד לים התיכון. ההשלכות של תוצאה זו על המדינות השונות באזור עלולות להיות הרות אסון.

אבי הראל: ר' סעדיה גאון והתפיסה האסלאמית של הכלאם

כלאם (דיבור דבר האל) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם, אשר מבקש – בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות – להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם, ולשלול דעות מנוגדות לה. האם היה ר' סעדיה גאון (רס"ג) איש 'כלאם' מובהק? התשובה אינה חד משמעית…

אלעד רזניק: המזרח התיכון ביום שאחרי שחרור א-ראקע ומוסול

קצת לא הגיוני, שלמרות המצב המאוד מסובך באזור, בוושינגטון יחגגו את "השלמת המשימה" לאחר ההפסד הצפוי של דאע"ש. הגורם העיקרי שישפיע על המרחב הסורי-עיראקי היא לא איראן. רוסיה תהיה הגורם הזה. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, כשברית המועצות הייתה בשיא כוחה במצרים, הנשיא נאצר סיפק להם השפעה אזורית, שנועדה לדחוק את רגלי האמריקאים מהאזור: מאלג'יריה דרך תימן ועד לסוריה ועיראק, בהתאם למדיניות הסובייטית. היום, עושה זאת איראן, ברצון…