האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
בעידן שבו יועצי תדמית נוטעים בנו את האמונה שהכל מיתוג, ובהבל פה ניתן לעשות הכל, סידר לנו מישהו 'ספין תקשורתי' חדש: "מכריעים את החיזבאללה". במקביל, פרסם אותו גורם גם את אמצעי הלחימה של העתיד, ורמז, שהאמצעים הללו נוטלים חלק בתרגיל הצה"לי הגדול בצפון. למה ה'ספין' הזה בא דווקא עכשיו? אילו ידיעות אחרות מנסים לטאטא לקרן זווית? הניחושים שלי טובים כמו שלכם…
המושג עם סגולה גרם למחלוקת חריפה בדבר משמעותה. האם יש כאן מוטיב של גזענות, או לחילופין המדובר בעם בעל תפקיד ומשימה שאין לעמים אחרים
סופר המדע הבדיוני והעתידן ארתור ס. קלארק אמר פעם ש"כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק נראית כמו קסם". זהו תיאור מוצלח של טיפול חדש שהודגם לאחרונה, במהלכו מתוכנתים מחדש תאים בגוף ומשנים את צורתם ותפקודם כתוצאה מנגיעה אחת בודדה ב- 'עט קסמים'…
הנה עשר נקודות בנוגע לרחפנים (Multirotors), שכדאי שתדעו עליהן, כי הן מצביעות על הדרך בה העתיד יתגבש…
אילון מאסק וטוויטר אינם לבד… התעללות במקומות עבודה היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בדעת הקהל בישראל. מן הסתם, העיסוק הציבורי והמשפטי בתופעה רחוק עדיין מלהיות ממוצה. כיוון שעובדים רבים תלויים בעבודה לפרנסתם, הם עלולים להימצא עם הגב אל הקיר ביחסיהם עם ה'בוסים' שלהם….
זה לא מאמר על כדור רגל, אלא הרצאה (מסובכת) על ניהול. בזמן שאוהדי הכדור רגל עסוקים בלנפץ עוד אליל (ערן זהבי, שכשהוזנק למעלה על ידי התקשורת והאוהדים, היה צריך לדעת שבתקשורת, מה שעולה מהר גם מתרסק מהר…), יש לנו די והותר זמן, לנתח את מצב הכדור רגל הישראלי באספקט הניהולי… אם מוכרים לכם פתרונות בנוסח: החלפת מאמן, הענשת שחקנים, הצערת נבחרת וכדמה, תדעו שעובדים עליכם בעיניים!
במאמרי הקודם כתבתי על כך, שמנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם. המאמר הזה מתמקד ב'אינסטלציה' של המחלקות, או של הממשקים בארגון…
האם במקרה של אשת יפת תואר; ובניסיון למיסוד הזנות במספר קהילות יהודיות בספרד של ימי הביניים, מצוי העיקרון של מזעור הנזק (harm reduction), שבו ההלכה מנסה להסדיר חוקית דברים שליליים?
טבעם של מבחני המנהיגות הלאומית הוא חסר תקדים, ודורש לעתים העזה להחלטה, שבמבט פורמלי נראית כסטייה ממסילת החוק. זו תמצית המעשה המנהיגותי, כמעשה שיעמוד למבחן הדורות, לא רק בהיבטי הפריזמה המשפטית, אלא בעיקר במבחן ההיסטוריה.
"משל הסוסים של אפלטון" מייצג את תפיסת הפיקוד שלי וגם את תפיסתי את מדע המדינה. הוא מתאר את חייו של אדם או ארגון או מדינה, כמירוץ של מרכבה עם שני סוסים: סוס אחד שחור: סוס פרא, שקשה מאוד להשתלט עליו; וסוס אחד לבן: סוס שקט הניתן בקלות לשליטה. מי שאיננו משתלט על הסוס השחור יכול להפוך את המרכבה. לכן הוא נוטה לוותר עליו ולהישאר עם הסוס הלבן. אבל, אז, הוא לבטח לא ינצח במירוץ כי יוותר עם סוס אחד.
