האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מאז הקמתו של צה"ל, ועד ימנו אנו, נושא באחריות קצין המשטרה הצבאית הראשי גם להפעלת בסיסי הכליאה ולאחזקתם. בפועל, ניתן לקבוע, כי במסגרת חיל המשטרה הצבאית בצה"ל מתקיים גם ארגון ייעודי לכליאה צבאית, מעין שירות בתי הסוהר (שב"ס) בתוך המשטרה הצבאית. אל משימת הכליאה של חיילי צה"ל, בשגרה ובחירום, מצטרפת משימת כליאת אויב ושבויי מלחמה. משימת הכליאה הביטחונית, הייתה בעבר חלק ממשימות מערך הכליאה בחיל המשטרה הצבאית, והועברה לשירות בתי הסוהר.
את שורשיו של החיל ניתן למצוא במחלקות המשטרה הצבאית בחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית) בצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, בחזית האיטלקית: בבריגדה שירתה מחלקה ייעודית לשיטור צבאי, שהוקמה ביולי 1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. אנשיה נשלחו להכשרה לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי. השוטרים הצבאיים הראשונים מילאו את כל תפקידי המשטרה הצבאית: אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים, אנשי גסטפו ומפקדי מחנות עבודה…
בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה…
משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת. תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות – וגם בישראל – אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית…
אחד הכלים היעילים – והשנויים במחלוקת – שרשויות האכיפה נעזרות בו למלחמה בפשע הוא השימוש בעד מדינה. הוא אמור לתת מענה לרשויות החוק במקום בו הם הגיעו למצב שהם מרימים ידיים; ומהווה סוג של "קיצור דרך" בכדי לשים את ידן על מי שסומן כחשוד מרכזי. לפניכם עבודה של עידו כפיר מאוניברסיטת חיפה, בנושא המרתק והשנוי במחלוקת הזה. סברתי שנכון יהיה להעלותה לכאן, לשימושכם.
איום דמוגרפי אינו מפלצת – זו סוגיה בת פנים רבות הנתונות בידינו. השאלה, שוב, איננה מה כמה יולידו הפלסטינים, ואף לא כמה יולידו היהודים במרחב, אלא האופן שבו נעצב את המרחב העתידי. בהיבט זה הדיון, לצערי, טרם החל, ונביאי הדמוגרפיה מקשים עליו להתקיים.
פניתי בדוא"ל לאקדמיה ללשון העברית בשאלה בדבר הבדל המשמעות בין המילים הודיה להודאה. המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה. בלשון אנשי המשפט יש שימוש בצורה הודיה גם במובן 'הכרה באשמה'. השימוש במונח "הודיה" עלול לטעת את הרושם כי הנאשם "מביע תודה" לחוקרים ולבית המשפט על שאפשרו לו "לפרוק" מעליו את האמת…
מחויבות ארגונית הוא מושג מפתח בניהול עובדים, המקשר בין העובד, כפרט, לבין הארגון. ארגונים – שרבים מעובדיהם מחויבים להם – נהנים מביצועי עובדים טובים יותר, משמע, ממִמּוּשׁ, טוב יותר של מטרות הארגון על ידי העובדים. הם סובלים פחות מנטישת עובדים, ואמורים ליהנות מפרודוקטיביות רבה יותר ומהרמוניה גדולה יותר ביחסי העבודה…
עקרונות המלחמה לא השתנו מאז ימי המצור של אלכסנדר הגדול על צור בשנת 332 לפנה"ס (שנתיים לאחר קרב גרניקוס), אבל דומה שבישראל, בשנת 2017 – למרות כל ה'שעורים' שאנו מקבלים מהלוחמה המתמשכת במזרח התיכון – עדיין לא מעכלים את העובדה, שבלחימה המודרנית, לא ניתן להפריד מלאכותית בין האוכלוסייה האזרחית לכוחות הלוחמים…
לאחרונה נקבעה בבית המשפט העליון הלכה עקרונית חשובה הנוגעת לגובה סכום תשלום הפיצוי שניתן להטיל על פוגעים במסגרת ההליך הפלילי (דנ"פ 5683/16 מ"י נ' טווק). ההחלטה נוגעת לנושא המצוי לכאורה בשולי ההליך הפלילי, אך היא חושפת סוגיות משמעותיות ביחס להתפתחות שיח זכויות נפגעי עבירה בישראל ולאופי של זכויות אלו…
