yehezkeally@gmail.com

הרצל הילך בין השיטין בעניין ירושלים והר הבית. הוא ראה לנגד עיניו מדינה יהודית חילונית, וחשב כי רצונם  של היהודים הדתיים לבנות מקדש תוביל להקרבת קורבנות, שהיה מעשה פרימיטיווי בעיניו. לכן הציע הרצל לבנות מקדש הדומה באופיו לבית כנסת רפורמי, ושמשם יופץ המוסר האוניוורסלי לאנושות. הרצל גם לא עסק במיקומו המדויק של המקדש החדש על הר הבית. לדידו הוא יכול להיבנות לצד מסגד כיפת הסלע, המקום שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני לפי המסורת היהודית.

האלוף גרשון הכהן: שאלת היסוד היא עד להיכן מחויב קברניט לאומי להקשיב להמלצת יועציו המקצועיים? וגם אז – למי מבניהם נכון להקשיב? פרשת המגנומטרים בהר הבית כמקרה בוחן.

במשך שנים רבות החשש העיקרי שהוביל להערכות הבטחונית סביב הר-הבית היה פיגוע שיבוצע על ידי יהודים וייעודו הדלקת מדורה בין ישראל לבין שותפותיה ויריבותיה הסוניות והשיעיות כאחד. האם הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הנחת היסוד הזאת?   

תודת האדם לאלוהיו כרוכה בפרק קי"א בספר תהילים, בהשתאות ובהכרת תודה מול התגלות כוח מעשה ה' בעולמו. מה שמזדקר מידית כשאלה לאין קץ, טמון בעובדה שבין מוקדי התגלות כוח מעשי ה',  מודגשת תופעת כיבוש הארץ על ידי בני ישראל, כמוקד בגילוי כוח מעשיו. לאדם בעל תודעה מוסרית במיוחד זו המוכרת כתודעה מוסרית בת ימינו, ההיגיון האלוהי רחוק מלהיות מובן. איך קורה שכוח האל מתגלה בתופעה הטומנת בחובה סכסוך נצחי?

התקשורת 'תבלבל בימים הקרובים את המוח', שהסכמתו של איש העסקים, מיקי גנור – הנציג הישראלי של תאגיד הצוללות הגרמני טיסנקרופ המספק לישראל צוללות מדגם דולפין וספינות טילים – לשמש עד מדינה מהווה 'רעידת אדמה'… האמנם?

בין מהומות, לאינתיפאדה, למלחמה יש פערים וקשה להגדיר. אבל, עד שצה"ל עסוק ברקטה שעוברת מסוריה ללבנון, קורה כאן משהו שהוא הרבה יותר מורכב ומסוכן. מה שקורה, זה שאנחנו כישראלים מתווכחים בינינו האם זה לגיטימי או לא להגביר אמצעי אבטחה. במילים של בטחון מעל הכל ומה יותר בטוח כשבצד השני, נאבקים על המולדת ועל המקומות הקדושים…

רות המואבייה, שמוצאה מוזכר רבות במגילת רות, היא כידוע אם סבו של דוד המלך. אם-כן, מוצאה של שושלת המלך המשיח נמצא כבר במעשה לוט ובנותיו, וזאת  גם הסיבה שאין להילחם במואב קודם הכניסה לארץ כנען. מעשה צודק בהווה, אינו בהכרח המעשה הנכון בראייה היסטורית עתידית, ולקח זה המקרא מנסה ללמד כאן…

בחברות רב-תרבותיות – המורכבות, בדרך כלל, מקבוצת רוב דומיננטית ומקבוצות מיעוט – שוררת מתיחות בין קבוצות המיעוט לבין המדינה. קבוצות המיעוט חשות אי אמון כלפי המשטרה, הנתפסת על ידם כמייצגת את המשטר. קבוצות אלה נמצאות, לעתים, בתחתית הסולם החברתי-כלכלי, סובלות מאפליה ומגיבות בהפרת חוק. תופעה זו נתפסת על ידי השוטרים כמאפיין של הקבוצה והם מקשיחים את התנהגותם מולה. יחסי גומלין אלה יוצרים תופעה של שיטור יתר, המחריף את תחושת הניכור בקרב קבוצות המיעוט… 

פושעים בכירים מונעים – יותר מכל דבר אחר – על ידי כסף. הם יעשו כמעט כל דבר כדי להרוויח כסף, ובסופו של דבר, התשוקה הגדולה ביותר שלהם יכולה להיות ממונפת נגדם, כחולשה הגדולה ביותר שלהם. לפני לכידתו היה לוצ'יאנו כבר אדם עשיר. תעשיית הזנות הייתה יצרנית כסף קטנה מאוד עבורו. הוא בקלות יכול היה לפרוש ולעולם לא היה נופל בידי הרשויות. אבל האגו שלו ותאוות הכסף שלו דחפו אותו קדימה, עד שנפל.