אלי מוסלי: העבריין העשיר בישראל…

אלי מוסלי הוא המוח הפיננסי של הארגון. הונם של האחים מוסלי נאמד בכ-450 מיליון שקל, כשכסף רב זורם אליהם היום מהשקעות חוקיות בבתי קזינו ברומניה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באנגליה, בספרד, בהונגריה, בסלובניה, וגם בישראל. לאחים עסקים לגיטימיים גם בישראל, כמו חנויות בשוק הסיטונאי בתל אביב. אבל, הכנסותיהם מבוססות גם על מועדוני הימורים, ניכיון צ'קים. הלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות והפעלת צ'יינג'ים…

פנחס יחזקאלי: הפתרון ליהודה ושומרון הוא רק משמר הגבול

צה"ל אינו מתאים ואינו מצליח להתמודד עם משימות השיטור בקרב האוכלוסיות הערבית, היהודית ואנשי ארגוני 'זכויות האדם' ביהודה ושומרון; וטוב יעשה אם יעביר את האחריות למשמר הגבול, שיש לקוות שיתרחב ויהפוך למשמר לאומי גדול.

רועי צזנה: ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך!

וויקיפדיה הצליחה בדיוק משום כך שנטשה את המודלים האנציקלופדיים שהיו נהוגים עד אותה תקופה. היום, צריכה להתגבר על תסביך הנחיתות שליווה אותה, וגרם לה להשוות את עצמה כל הזמן לאנציקלופדיות מסורתיות, ולהבין שהיא צריכה לכונן תפיסה חדשה: לא מה "אנציקלופדי" ומה לא, אלא מה "ויקיפדי" ומה לא. נסיגה מהבסיסים הללו – כפי שמתרחש בוויקיפדיה הישראלית – תזיק למיזם כולו. נראה שוויקיפדיה הישראלית מתנהלת כיום בכוונה ברורה לצמצם את מספר הערכים עד למינימום האפשרי ש- "יביא תועלת לציבור" או ש- "יש בהם חשיבות". אבל מי קובע באיזה ערכים יש חשיבות או תועלת?

רועי צזנה: ויקיפדיה והליכודניקים החדשים

'הליכודניקים החדשים' – ולא משנה מה דעתנו הפוליטית לגבי התופעה, עושים שינוי בתבניות החשיבה שהיו שגורות בחברה הישראלית. אבל השינויים הללו נשארים מחוץ לויקיפדיה. עורכיה מתעקשים להשאיר את המהלך הזה מחוץ לה…

גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

אלעד רזניק: חדשות מזויפות בגלל בורות או בכוונה תחילה?

המושג חדשות מזויפות  (Fake News) מתאר – בדרך כלל – פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. אבל יש מקרים, שבהם 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא. מהו המקרה שלפנינו? …

חגית לרנאו: 'הודאה תחת השפעה', ועוד…

המשפט של אלישע חיבטוב בבית המשפט המחוזי התקיים באווירה תומכת הרשעות שווא, שבה – גם נוכח טענות כה קשות על אופן התנהלות חקירת המשטרה – הרבה בית המשפט לתת גיבוי למשטרה ולפרקליטות, ומנגד להצליף ביקורת על הנאשם ועל עורכי דינו…

האינטרסים הסותרים של ישראל ויהדות התפוצות

הרעיון שיש אינטרס אחד מאחד למדינת ישראל וליהדות התפוצות תמיד היה אשליה: ניתן לומר בהכללה (ובבוטות), כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, וברגעי מבחן רבים, הופך הקשר הזה לחד צדדי: בעוד שמדינת ישראל מהווה תעודת ביטוח ליהדות התפוצות – וזה מקור הקשר המיוחד שלההם איתה – הרי שבאופן פרדוקסלי, כל אסון וערעור הביטחון הנגרם ליהדות התפוצות מהווה דווקא הזדמנות עבור מדינת ישראל, להגדלת העליה. זאת בנוסף לאינטרסים ואילוצים מדיניים, המונעים ממנה, פעמים רבות, להתייצב בגלוי לצד יהדות התפוצות. הפרדוקס הזה בלט כמובן, גם באירועי שרלוטסוויל… 

יצחק אדיג'ס: התנהגות רובוטית

ככל שמדינה מפותחת יותר, פחות ופחות מאזרחיה נדרשים להשתמש בהגיון… הם כבר אינם צריכים לחשוב… רק להגיב לגירויים… הם מסתמכים על דפוסים קיימים מעברם כדי לפתור בעיות. זה נראה כמו פתרון שמחפש בעיה; ולא בעיה שמחפשת פתרון…

לעומת זאת, כאשר אני עובד במדינה מתפתחת, קל הרבה יותר לדון בבעיות עם האנשים שם, להפעיל הרבה שכל ישר ומחשבה יצירתית ולחפש פתרונות…