האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הגיע הזמן לספר לעולם את האמת, שרק כמה מחבריי הקרובים ביותר כבר יודעים: בחודש האחרון, כחלק ממחקר על עתיד המין, הפכתי לזמן קצר לאשה ולקחתי חלק בחוויה מינית עם גבר. לא היה מוצלח במיוחד, תודה ששאלתם, אבל הדבר המעניין באמת הוא שהכל קרה במציאות מדומה… אולי כדאי להתחיל מההתחלה…
בירושלים הסתיימה פסגת היועצים לביטחון לאומי, האמריקני והרוסי, וראש הממשלה בנימין נתניהו, בקול ענות חלושה. אם למישהו היו אשליות בהתייחס לעמדת הרוסים כדאי שהוא יקרא היטב את דבריו של היועץ לביטחון לאומי הרוסי פטרושוב: ״הפיתרון בסוריה איננו צבאי, התקיפות הישראליות אינן רצויות, איראן נלחמת בטרור והיא בת ברית של רוסיה…״
החלטה – כמו זו של ועדת ההיתרים – לדחות בקשה של ראש הממשלה לקבל מימון מאיש עסקים – מחזקת את אמון הציבור במערכת. היא מחזקת את ההצדקה, שיש לאזרח להאמין בתקינות הפעילות של הוועדה, בשמירה על הכללים האתיים למניעת ניגוד עניינים…
אנחנו, מומחי הארגון תוהים כל העת: 'למה הצייתנים מצליחים?' למה 'אומרי ההן' ממשיכים לעשות חיל? למה דווקא אלה שאינם יודעים לשאול – או בעצם – אלה שאינם רוצים לשאול ולהקשות? הסבר רענן וייחודי לתופעה הזו מצאתי בספרו החדש של עופר בורין, 'בין הפסוקים של בראשית'…
חברת Innovisor נשכרה על ידי אחת היחידות המדינתיות של ארגון בין ממשלתי גדול, במטרה לטייב את שיתוף הפעולה של אנשיו עם בעלי עניין חיצוניים. ההנחה הייתה, שמצב שבו גורמים שונים בארגון מחוברים לבעל עניין אחד – בוודאי אם אינם מתואמים ביניהם – איננו בריא לארגון…
הביקורת הנוקבת של קורח ועדתו יכולה להיות מובנת ומוסברת בכך שקורח למרות קרבתו המשפחתית למשפחת הכהונה, לא זכה במשרה נחשקת במשכן. העובדה שבני משפחתו שרתו בקודש בתפקידי משנה, דרבנה את המרד האישי שלו כנגד הנהגת העם. כדי שמרד שכזה יצליח, יש לנסות לרתום אליו את כלל העם…
המחדלים רובצים ברמה המקצועית והפיקודית. הדיווחים, ברמה המקצועית והפיקודית, לא באו כלל כדי ביטויים באותן "ישיבות סטטוס" שמתקיימות במשטרה. בעובדה: מאום לא צף, לא עלה, מעלה מעלה, ב"צנרת הפיקודית" החלודה משאיש לא דיווח – ואיש לא שאל ולא הקשה קושיות אלמנטריות. מפקד המחוז וסגנו כלל לא דווחו? גם קצין האח"ם של מחוז ש"י לא דווח?. הם לא ידעו?
אכן, כבר בימיו הראשונים של צה"ל, משום חובבנות מקצועית, יוקרה ופוליטיקה, נדחק הצורך להפיק את לקחי המלחמה. מה גם שתחושת האיום הקיומי שקיננה – בשנות החמישים של המאה הקודמת – אפשרה להשריש את "מבחן התוצאה", כאמת מידה בלעדית לחקר מלחמה…
המלים 'למי קראת פשיסט?' הן (בין השאר) כותרת של ספר חדש מאת ג'ונה גולדברג (Jonah Goldberg). כיוון שמדובר בספר בעייתי, שבארה"ב הוא כבר רב מכר ואולי הוא יהיה כזה גם בארץ הקודש, ראוי לכתוב עליו קצת יותר מאשר עשר שורות…
ההיסטוריה מרבה לתאר כיצד מלחמות התחילו ומתמקדת פחות בדרך סיומן. בעיקר באלו שלא הושג בהן ניצחון ברור. הפער בין מחקרים, על פתיחת מלחמות; למחקרים, כיצד הן מסתיימות, אדיר, וכך גם ספרי ההיסטוריה…
