האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
לאחרונה התבקשתי על ידי אחד מערוצי התקשורת להביע דעתי על הרעיון החדש של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. המראיין ציין בפני כי האמירה הבאה של ברק מעוררת סערה בעולם המשפט. הנשיא ברק אמר כך: "לאט לאט התגבשה אצלי המחשבה בדבר מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. זה רעיון שהעלו אחרים וגם אני בפסקי דין ובספרים. ההכרזה בדבר ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, על אף שהמילה "דמוקרטית" לא מופיעה – העקרונות הם דמוקרטיים"…
את הרגע הזה, בין ירוק לכחול, בין ענף לרקיע; שמניב מתוכי, מצמיח אותי ומייחד את עצמי, אני אוהבת במיוחד… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה… וצילמה: הרגע הזה
אסטרטגיות של מטרות מוגבלות (Strategy of Limited Goals) היא מצב, שבו המתכנן – מסיבות שונות – מוותר על 'המטרה הגדולה' ועל תכניות גרנדיוזיות; מתאים את עצמו לאילוצי המציאות, ומגביל את עצמו למטרות ריאליות, ברות השגה…
בפרשת ויגש נזכרת, בין באי מצרים, אישה בשם סרח בת אשר. המספר המקראי לא מפרט אודותיה דבר, והקורא חושב שמדובר באזכור בודד של שם זה. ברם, בערב הכניסה לארץ כנען, במפקד שנערך בערבות מואב בואכה יריחו, שמה של סרח בת אשר מופיע שוב, וכנראה שאין הוא מוזכר לשווא…
השוטר הישראלי הוא "נייר הלקמוס" של החברה הישראלית, בה הוא פועל. עצם תפקידה של המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי הופך אותה ל"חדר המיון" של החברה, באופן שכל הקונפליקטים, השסעים והבעיות החברתיות מתנפצים אל עבר שוטריה ברעש גדול…
מאחר ולא עשינו בזמן את הנדרש – להצטייד בהגנת לייזר אקטיבית יעילה נגד רקטות וטילים, נוסח הסקיגארד, אזי אנחנו מצויים בנחיתות קשה בזירות, הדרומית והצפונית; והעורף שלנו ומרכזי האוכלוסייה מופקרים להפצצות של הרקטות. לכן, אנחנו צריכים להתחנן ולהסכים ל"הסדרות" חסרות תוחלת!
עצם השימוש שעושה איוב ב"מאזנים", מעיד שהוא בעצם מחפש לקיים משפט צדק בינו לבין….אלוהים. כן, המשפט הבא מעיד שאיוב מכוון בדיוק למי שהוא כה האמין בו, אלוהים: ד כִּ֤י חִצֵּ֪י שַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗י אֲשֶׁ֣ר חֲמָתָם שֹׁתָ֣ה רוּחִ֑י בִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּ יַֽעַרְכֽוּנִי…
הבה נבחן מה עומד מאחורי הטענות של נתניהו ואוהדיו כי מערכת אכיפת החוק קשרה נגדו להפילו…
בתהליכי קבלת החלטות מוכרת התופעה שבה, החלטה רעה שיוצרת חשש עמוק אצל המחליט, גוררת אחריה סדרת החלטות רעות נוספות, בניסיון להקהות את עוקצה של ההחלטה הראשונה. התוצאה – המערכת כולה נגררת לכאוס. אמחיש זאת בדוגמה היסטורית קלאסית: רצף ההחלטות השגויות שחרץ את גורל אופנסיבת הקיץ הגרמנית ברוסיה ב- 1942; ובעצם, את גורל הרייך השלישי כולו…
כדאי להבין את ההבדל המשמעותי בין יחסים אישיים ברמת הפרט – שיכולים להיות נפלאים ואמתיים – לבין החשיבות שפרדיגמת החשיבה המזרחית-הערבית מייחסת להיבט הקולקטיבי שהוא חזק לאין ערוך מההיבט האישי, היכול לגרום גם לידיד הנפש הקרוב ביותר, לקום ולאחוז במאכלת לשחיטה…
