yehezkeally@gmail.com

לפני זמן מה כתבתי על סימני האזהרה שיש כתוצאה מירידת התמיכה בדמוקרטיה בציבור המערבי. הגיע הזמן לנסות לדבר על סיבות אפשריות לשינוי בדעת הקהל…

במסגרת הפינה 'עובדים עליכם בעיניים' הופיע האלוף מוטי אלמוז בפני וועדת החוץ והביטחון, לתרץ את מספרי החרדים המנופחים. אלמוז הופיע בפני אלו שנהנו מירות עמלו של אכ"א, לאורך שנים, ובמיוחד שר הביטחון לשעבר יעלון. אם מישהו חושב שוועדת חוץ וביטחון לא תחתום על המסקנות של האלמוז, שיחשוב שנית… כמו שאומר סרגי'ו קונסטנזה" "פס בליינד המפקד"…

שמעתי שיש אלופים גם רמטכ"לים לשעבר – שחלקם הם כיום פוליטיקאים – שמתנגדים לברית ההגנה, שאולי הנשיא טראמפ מוכן לתת לנו. מעניין… מסתבר שהמפקדים הבכירים ההם – וכנראה שגם מרבית הציבור – לא הטמיעו את המציאות הביטחונית של העת הזו. הם עדיין חיים על אדי הדלק של תהילת העבר… רבותי תתעוררו!

בטיולי הרבים במדינות מתפתחות שמתי לב, כי נשים עניות, לא נשואות נכנסות לעיתים קרובות להיריון צעיר מאוד. לאחר שילדו את תינוקן, רבות מהן הופכות – בסופו של דבר ובלית ברירה – לשפחות מין. למה?

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי-עַל כְּאֵב: צהלות יְלָדִים מְשַׂחֲקִים הָיוּ פַּס קוֹל שֶׁל חַיֶּיהָ, הַרְחֵק מִדִּבּוּרי מְבֻגָּרִים. אֵלֶּה הָיוּ כְּמוֹ זִמְזוּם זְבוּבִים טורדניים בַּחֹם הַגָּדוֹל וְהַמַּתִּישׁ. שָׂם בְּאֹהֶל הָיוּ מְשַׂחֲקוֹת הַנָּשִׁים, מְסָרְקוֹת שׁיערן שָׁרוֹת נִגּוּנִים עַתִּיקִים… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת וישלח…

"פרטנו על רגשות הציבור, הצפנו את המדיה בטיעונים קיטשיים ומחוות פופוליסטיות שלא היה בהם גרם של פרספקטיבה, ונתנו לבטן להכריע, במקום לעבוד מהראש. זו לא הייתה עיתונות. זה היה קמפיין…": חנוך דאום על קמפיין גלעד שליט…

מדינה למול אזרחיה זקוקה לא רק למסגרת חוק מלכדת, אלא קודם כל ובעיקר לסיפור לאומי מאחד לאורו פועלים בתודעת שליחות  ובכוחו אפשר לתבוע מאזרחים הקרבה עד כדי סיכון החיים. עם מתגייס למלחמה ולמאמצים לאומיים בשגרה ובחירום, לא רק מתוקף חובת החוק. כאן המפתח להבנת האיום הטמון בהנפת יתר של דגלי שלטון החוק…

הגשם שנכח כאן עזב; והותיר אחריו טיפות על עלים ירוקים. עכשיו הן יכולות לבחור מה להיות- דימעה של חמלה, אגל טל של שמחה, או סתם בועה שקופה של מים… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: טיפות…

מדוע קבר יעקב את רחל על אם הדרך ולא באחוזת הקבר של המשפחה במערת המכפלה? בארץ ישראל, לערבים וליהודים גם המוות לא משחרר מהשורה, כי המתים מחזיקים נכסים חיוניים. קברים הם כלי אסטרטגי לסימון טריטוריה!

התיאור המקראי של פגישת יעקב ועשו – לאחר פירוד של שנים רבות ושל איבה גלויה – מכיל בתוכו אלמנטים רבים הידועים לנו ממפגשים דומים שהתרחשו בממלכות המזרח הקדום. זאת ועוד, גם תבניות הלשון הכתובות במפגש האמור דומות ולעיתים אף שוות לאיגרות מאכד מצרים ושומר. ברם, בטקסט המקראי מנוקדת המילה וישקהו בנקודות מעליה, לכאורה ללא כל סיבה לכך…