פנחס יחזקאלי: חמלה מזויפת כמאפיין אליטיסטי

בעשורים האחרונים הפכה "שפת החמלה" לכלי מרכזי בשיח הציבורי במערב ובישראל. פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אקדמיה ותרבות נוטים להשתמש במונחים של הזדהות, אמפתיה ודאגה לאחר, למיעוטים, למהגרים ואפילו לאויב. אולם מתחת לפני השטח עולה כי לא פעם מדובר בחמלה מזויפת (pseudo-compassion): רטוריקה של דאגה שאינה נובעת מהזדהות אותנטית, אלא משיקולי כוח, הון תרבותי ותחזוק של מעמד חברתי־אליטיסטי.

פנחס יחזקאלי: חמלה מול חמלה מזויפת אליטיסטית באתר 'ייצור ידע'

חמלה (Compassion) היא תכונה אנושית בסיסית. תגובה רגשית וקוגניטיבית לסבל של הזולת. חמלה מזויפת (Pseudo-compassion) היא מצב שבו מתקיימת העמדת פנים של חמלה כלפי אחר או כלפי קבוצה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על חמלה מול חמלה מזויפת אליטיסטית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: ירון זליכה, האיש שהטייקונים יעשו הכל למנוע את עלייתו לעמדות כוח

פרופ' ירון זליכה היה אמור לככב היום בערוצי התקשורת, שהרי מי מומחה גדול ממנו לשערוריית המחירים שאנו חווים בשנים האחרונות? לכאורה, היינו צריכים לראות את 'המפלגה הכלכלית' שהקים בסקרי הבחירות של הערוצים השונים, שהרי ברור לכל כי מפלגתו תרוץ בבחירות. מדוע הוא לא שם? כי גורמים רבי כוח עושים הכל להדירו מהתקשורת ומהסקרים, ויעשו הכל למנוע ממנו להיבחר.

ינון גדסי: סליחה, מליבו של מילואימניק שרק יצא לרענון מעזה, לליבו של אזרח ישראלי

היום תוך כדי נהיגה בין ת״א לרמת גן חוויתי התקף פוסט טראומה… פוסט יוצא דופן של לוחם עז נפש, הלום קרב, אחד מגיבורי הלחימה בבארי.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 – לעיני חמשת ילדיה – לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

פנחס יחזקאלי: השימוש בדרישה לגילוי מסמכים לפגיעה בתובעי השתקה

השימוש בתביעות השתקה ככלי, טומנת בחובה סכנות לא מעטות עבור התובע. אחת מהן היא הדרישה לגילוי מסמכים. זהו הליך פרוצדורלי שגרתי בכל תביעה אזרחית, ולא רק בתביעות לשון הרע, אבל דווקא בתחום זה, עצם הסכנה שהתובע יעמוד מול צו לגילוי מסמכים, מהווה גורם מרתיע בפני הגשת תביעה בפועל.

פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע

השתקה תמיד הייתה טקטיקה מוכרת ב'ארגז הכלים' של בעלי העוצמה. היא מבטאת את תרבות ה- WOKE הגורסת, שכל מי שאינו מסכים איתנו – מפרטים ועד לציבור שלם – מגלם בתוכו רוע גמור, שיש לסלקו מחיינו הציבוריים, המקצועיים והאישיים. תביעת השתקה היא ניצול הפרקטיקה המשפטית של תביעת לשון הרע כדי לסתום פיות לצד היריב בדרך אפקטיבית שמחירה גבוה עבור המושתק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על השתקה ותביעות השתקה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: גם קריקטוריסטים, מסתבר, חוטפים תביעות השתקה

קריקטוריסטים אינם עיתונאים "רגילים", אלא אמנים של ביקורת ויזואלית. ובכל זאת, לא אחת נאלצים קריקטוריסטים לעמוד מול תביעות לשון הרע, שמבקשות להצר את חופש הביטוי ולמתוח קו בין סטירה לגנאי. בישראל, עלה הנושא לסדר היום כשפורסם בתקשורת כי הוגשה תביעת השתקה כנגד אחד הקריקטוריסטים הבולטים בימין, אור רייכרט.

גרשון הכהן: לסיים נכון את המלחמה בעזה

הגעה נכונה לסיום המלחמה אינה יכולה להגיע מתוך כמיהה ישראלית בלתי מרוסנת, שעלולה לגרור סחיטה. סיום נכון חייב להגיע מעמדת כוח ומתוך מצוקת האויב.

שמעון אלקיים: צקלג כמודל להבנת אירועי ה- 7/10

המקרא מתעד את אירוע צקלג (שמואל א', פרקים כ"ט–ל'), שבו דוד ואנשיו שבו לעירם ומצאו חורבן, חטיפה וייאוש קולקטיבי. סיפור זה יכול לשמש מסגרת להבנת תגובת החברה הישראלית לאירועי 7 באוקטובר 2023, שבהם חמאס פשט על יישובי העוטף, טבח באזרחים ושבה מאות. המאמר מנתח את שני האירועים במונחים של משבר קולקטיבי, אבדן אמון, תגובת הנהגה ותהליך שיקום.