פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 32

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 32 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

פנחס יחזקאלי: הר הבית באתר ייצור ידע

הר הבית (Temple Mount) הוא אחד משטחי המאבק הבין דתי הנפיצים בעולם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: הברכות והקללות במקרא ומחוצה לו

פרשת בחוקותי ממשיכה את הנאמר בפרשת בהר, בעניין הברכות והקללות של שמירת הברית בין ה' לבני ישראל. דפוסים דומים לנאמר בפרשתנו אנו מוצאים בספרות החוץ מקראית, ולדוגמא חוזה אסרחדון, מהמאה השישית לפני הספירה…

עדו הכט: מה אפשר ללמוד מהמלחמה באוקראינה – ומה לא? סיכום ראשוני ולקחים ראשוניים

זהו סיכום ביניים שהכין חוקר המלחמות, ד"ר עדו הכט, למלחמה באוקראינה. הוא נוגע בסדרת סוגיות מרכזיות שהשפיעו, להערכתו, על אופן התנהלות המלחמה, על-מנת לאפשר הפקת לקחים ראשוניים ממלחמה זו, גם עבור ישראל.

פנחס יחזקאלי: השר בר לב התבלבל, אבל ממש!

ועדת זמיר (1990), ועדת אור (2003) והפרקטיקה הנוהגת מאז מלמדת שהשר לבט"פ הוא האחראי לתפקוד המשטרה בתחום הסדר הציבורי. אז כבוד השר בר לב, את מי בעצם אתה רוצה לחקור?

עופר בורין: תהילים קטז – אהבה

זה המזמור היחיד בתהילים הפותח באהבה. קריאה רגילה אומרת שהמחבר אוהב שאלוהים שומע אותו ונענה לתחנוניו. וכך ממשיך הפרק ומהלל את העזרה וההצלה שנותן אלוהים למאמיניו הקוראים לעזרתו.
ואני מציע קריאה אחרת: אהבתי את חלקי בעולם; ובמצב זה של אהבה, גם עם הדברים הקשים ביותר והמצבים הקשים ביותר, ניתן להתמודד, מתוך אותה אהבה.

עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית מס' 19

נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בעדכון הקודם – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק. מנגד, מתבצעת סדרה של התקפות-נגד מצד צבא אוקראינה כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.

פנחס יחזקאלי: העתיד שייך להם?

אנרגיה לאומית מתפרצת היא כוח שקשה מאוד לעצור, בייחוד אם היא מתובלת בהבנה, שהצד השני מתפורר לתוך עצמו… 

אבי הראל: עבד עברי

בפרשת בהר מופיע דין עבד עברי. בנוסף דין זה מופיע הן בספר שמות והן בספר דברים. הבידול בין הנאמר בספר ויקרא לבין המקורות האחרים הוא שבפרשתנו, עניין העבדות מעוגן בדיני היובל, ואין העבד יכול לבקש שלא לצאת לחופשי. בנוסף, בשני המקורות האחרים מדובר על עבדות במשך שבע שנים, וכאן בפרשתנו התאריך המחייב לצאתו של העבד לחופשי היא שנת היובל.