האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה; אולם בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך!
מידור השר מפעולות המשטרה הפר איזון נדרש וחיוני, ולא מנע מהמשטרה לשקוע ולאבד אמון ציבורי. את המחיר כולנו משלמים היום בהתערערות סדר החיים, אבדן הריבונות בפריפריה והיעדר משילות. המסקנה המתחייבת היא כפולה: מחד גיסא, לתת בידי השר הממונה את הסמכות; ומאידך גיסא, לחייב הן את השר והן את המפכ"ל בשקיפות מוחלטת, ובמתן דין וחשבון רצוף לציבור על היעדים, על השגתם, ועל התקלות שבדרך.
Summary: Perhaps our traditional distorted view of Esau was created to challenge us and choose to never look down on anybody unless we are helping him up…
אין לנו מדינה אחרת… הגיע הזמן שנתאפס, נצטייד בענווה, ונתגייס כולנו להציל את מה שאנחנו מחרבים בכישרון רב בחמש השנים האחרונות!
לפי שעה מה שהשיגה הציונות הדתית, במכלול הסמכויות הממשלתיות שהוענקו לה, עלול להסתכם בהבטחה גדולה שספק אם תתממש. בינתיים מתוך הישגי המו"מ העיקש, הדאגה להתפתחות ההתיישבות ביו"ש בנגב ובגליל – שלמרות הכל עודנה צבועה בגוון כלל לאומי – עלולה להצטייר בתודעת העם כלא יותר מאינטרס מגזרי של הציונות הדתית וזאת בוודאי סכנה גדולה לעתיד ההתיישבות.
שניים מהדמויות המרכזיות בקמפיין הקורא למפכ"ל להתפטר, הן דווקא מהדמויות היותר מוערכות בדבר ימי משטרת ישראל: המפכ"ל לשעבר, אסף חפץ ומפקד מחוז ירושלים בתקופתו, ניצב אריה עמית. למה דווקא הם? התשובה מצויה בהיסטוריה של המשטרה: הם היו הראשונים להיפגע משינוי יחסי שר מפכ"ל שנכפו על המשטרה ע"י ועדת זמיר.
בפרשת וישלח, מתאר המספר המקראי בקיצור נמרץ את מעשה ראובן ובלהה, שהתרחש לאחר מות רחל – ובו שכב ראובן עם שפחתה – בלהה, שהייתה פילגש אביו יעקב. האם אלה הם פני הדברים?
הפרשה הזו מלמדת אותנו כלל ששולט במקומותינו גם היום – הססנות מתפרשת כחולשה, המזמינה ניצול; ותקיפה מוצלחת מוערכת גם על ידי מי שהתנגד לה…
תקיפת פרל הארבור ע"י היפנים, בבוקר יום ראשון (יום המנוחה השבועי) ה- 7 בדצמבר 1941, נצרבה בתודעה האמריקאית כאירוע של קלון לאומי, והיא נחשבת לכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית, עד פיגועי 11 בספטמבר. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תקיפת פרל הארבור ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
הקטנת הצבא הבלתי אחראית ע״י חמישה רמטכ״לים, בעשרים השנים האחרונות, הביאו אותנו על עברי פי פחת. צה"ל אינו ערוך – בגודלו ובאימון אנשיו – ל'מקרה כל': התרחיש האפוקליפטי של התקפה כוללת על מדינת ישראל – תוך התקוממות אלימה של ערביי ישראל ושל ערביי יהודה ושומרון. כלומר, שילוב של מלחמת הקוממיות עם פרעות בתוך ישראל.
