האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
תקציר: המהדורות המסכמות של השבוע שאחרי הבחירות, מלאו ברטינות כלפי מינויו הצפוי של איתמר בן גביר, ולעגו ליכולותיו. "יש אנשים מקצועיים וטובים שעושים את העבודה", אמרו שם… אז צריך לומר: האנשים המקצועיים והטובים שבויים בקונספציית ההכלה, ולא עושים את העבודה. אז עזבו את ההתחסדות. לתושבי הנגב נמאס. הכל יותר טוב מהמשך המצב הקיים!
תקציר: בתרבותנו העכשווית, לנטילת אחריות יש משמעויות כבדות, מבחינה ציבורית ומשפטית. לכן, בחברה מערבית – הנשלטת ע"י פרדיגמת חשיבה שבה טעות היא פשע שלא יסולח; ולהודאה באחריות יש מחיר משפטי וכלכלי משמעותי – רק מעטים נשמעים לציווי הציבורי והמנהיגותי, ולוקחים אחריות…
התנהגותה של שרה, היא דוגמה לאלטרואיזם מוגזם. היא לא שיערה שלא תוכל לעמוד בדרישות או בציפיות שהגר פיתחה, ופיזרה הבטחות מבלי לחשוב שהיא עצמה עלולה להיפגע קשות… בהמשכה של הפרשה אנו למדים גם כי אין לדחות דברים שנקבעו ביטולו של מעשה מתחיל בדחיית ביצועו, וכל דחיית ביצוע עלולה, בסופו של דבר, לסכלו.
בפרשת לך-לך, מופיעה דמותו של מלכיצדק, לאחר נצחונו של אברהם כנגד ארבעת המלכים. מלכיצדק הוא מלך שלם, שרבים זיהו אותה עם ירושלים, אולם זיהוי זה איננו חד משמעי. זאת ועוד. לפי המסופר בספר בראשית, המקום הנקרא שלם איננו מאפיין את ירושלים אלא את איזור שכם…
תקציר: כאשר מנגנוני הייצוג הפוליטי אינם מסוגלים לייצג את העם כיחידה, כאשר תהליך זה אינו אומר עוד ריבונות עממית, כאשר השוויון הפוליטי נבגד, כאשר קיים פער משמעותי בין המערכת הפוליטית להבטחה הדמוקרטית, נוצר משבר ייצוגיות. לכן, הגיע זמן שינוי!
תקציר – אם היינו צריכים הוכחה נוספת לכך – שאין לישראל מדיניות חוץ – בא ביקורו החפוז של שר הביטחון, בני גנץ, אצל הנשיא התורכי ארדואן, והמחיש זאת שוב. מה שר הביטחון של מדינת ישראל מחפש אצל ארדואן, חוץ מלנסות ולייצב קצת את מפלגתו המאבדת גובה ערב בחירות 2022; ולמה בעיתוי הכואב ביותר לבעלת בריתנו היוונית, כשארדואן מאיים לפלוש אליה?
תקציר – המניפולציה של סלמיאן, מיועדת לאותם ישראלים, המזדהים עם הטלת האשמה והאחריות על ישראל לבדה (תרבות האשמה המערבית…); ודוחקים בממשלת ישראל לאמץ את דרישות הפלסטינים. זוהי טעות גדולה; כי בכך, הם מזינים את התקווה, שדרכה של סלימאן למדינה פלסטינית אחת "מהנהר ועד לים" תתממש.
ביצוע מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring) ושילובם של קבוצות אוכלוסיה מגוונות בארגונים יכול לתרום הרבה לאפקטיביות הארגונית. הוא גם, ללא ספק, 'ציונות לשמה'. אלה העושים כן גם זוכים להטבות ממשלתיות. אבל, הניסיון מלמד ששילוב הקבוצות הללו הוא עניין מורכב, המחייב עבודה קשה ומתמשכת, כבר משלב הקליטה של העובדים…
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 37 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) מעלה את חוסנה של המערכת ואת האפקטיביות שלה. אבל המושג הזה עבר 'מניפולציה סמנטית' מסוכנת ע"י תנועת הווק ומשמעותו השתנתה… המושג במשמעותו החדשה מכונה 'גיוון' או 'הגוונה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
