גרשון הכהן: נגורנו קרבאך – חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית

[בתמונה: ההרס שחוללו הרקטות האזריות בריכוזי האוכלוסייה הארמנית בנגורנו קרבאך, שימש מנוף רב השפעה להובלת ההנהגה הארמנית להשלמה עם תכתיב הפסקת האש, הנראה ככניעה. בתחום הזה, ההנהגה הארמנית - שמצאה עצמה דחוקה בחוסר מענה למצוקת האזרחים - איבדה את תמיכת העם להמשך המלחמה. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על 'חדשנות', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על מלחמת נגורנו קרבך. המאמרים הקודמים: 

*  *  *

המלחמה האחרונה בנגורנו-קרבאך שהסתיימה - עם הפסקת האש הרוסית, בניצחון מובהק לאזרביג'אן - נבחנת ונלמדת בידי מומחים צבאיים כמופע מייצג לכיווני התפתחות במלחמה החדשה.

הלחימה אכן שימשה שדה ניסויים רחב היקף לאמצעי לחימה מתקדמים ביותר; אולם, בהגיונה המערכתי ובהשוואה לאתגר שהציבו חיזבאללה וחמאס למול מדינת ישראל, קשה להציגה כמופע של חדשנות. צבא אזרביג'אן - שהפעיל נשק מתקדם, ישראלי ברובו, השיג עליונות בשדה הקרב, בעיקר מכיוון שהצבא הארמני התנהל בדפוסי הפעולה המוכרים של המאה הקודמת.

[להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן]

העדר ההסתגלות של הצבא הארמני לתנאיי המלחמה החדשים, התבטא בשני ממדים:

  • האחד התאפיין בקיבעון בדפוסים הטקטיים של הפעלת הכוח.
  • השני התאפיין בהעדר מענה לסבל האזרחים, בערים שהותקפו ישירות באש רקטית של צבא אזרביג'אן.

הקיבעון בממד הטקטי, בא לביטוי בתקיפות היעילות שסבלו הטנקים הארמנים בתנועתם החשופה; והושמדו על ידי נשק מונחה מדויק, מוכוון מל"טים. באופן דומה, מערכי ההגנה האווירית הארמנים - בהם נשק רוסי מתקדם דוגמת S-300 - הושמדו בתקיפות משולבות של מל"טים וחימוש מונחה משוטט. אילו למדו הארמנים שיעור בסיסי בלקחי הלחימה של חיזבאללה וחמאס בלחימתם נגד צה"ל, היו מסתגלים  טוב יותר לתנאיי הישרדות הנדרשים למול עליונות הנשק המונחה המדויק.

ההרס שחוללו הרקטות האזריות בריכוזי האוכלוסייה הארמנית בנגורנו קרבאך, שימש מנוף רב השפעה להובלת ההנהגה הארמנית להשלמה עם תכתיב הפסקת האש, הנראה ככניעה. בתחום הזה, ההנהגה הארמנית - שמצאה עצמה דחוקה בחוסר מענה למצוקת האזרחים - איבדה את תמיכת העם להמשך המלחמה.

[להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

כאן טמון הבדל משמעותי בין התנאים שחוללו את הניצחון לאזרביג'אן לבין תנאיי המלחמה של ישראל בלחימתה כנגד חמאס וחיזבאללה:

בהשוואה להגיון המלחמה של מדינת ישראל, ההנהגה האזרית פעלה במכוון וללא אילוצים, בתקיפה באש כנגד ריכוזי האוכלוסייה האזרחית הארמנית. מן הצד השני - בהשוואה להתנהלות ההנהגות של חמאס וחיזבאללה, שבחרו במודע לפעול מתוך הריכוזים האזרחיים, ביכולת להתעלם ממצוקת האזרחים, ולרתום אותה באורח מניפולטיבי כנגד ישראל - ההנהגה הארמנית ברגישותה למצוקה האזרחית, לא הצליחה להכיל את ממדי הסבל וההרס האזרחיים; ולא הצליחה להפוך אותם למנוף השפעה לצבירת תמיכה בזירה האזורית והבינלאומית.

בשני היבטים אלה, ההכרעה שהשיג צבא אזרביג'אן נובעת מקווי המתאר של המלחמה בנגורנו-קרבאך, שנותרו במידה רבה צמודים לדפוסי המלחמה המאפיינים את המאה הקודמת.

.

מדינת ישראל לעומת זאת, למול האיומים החדשים המתגבשים כנגדה - במרקם השינויים המאפיינים את המלחמה החדשה במאה ה-21 -  נמצאת במקום אחר. האתגר מחייב כמובן את צה"ל בחדשנות פורצת דרך לעליונות באמצעי הלחימה. אולם בנוסף נדרשת מצה"ל פריצת דרך מערכתית ראשונה מסוגה בתולדות המלחמות.

[לאוסף המאמרים על 'חדשנות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *