תקציר: בצה"ל ובדרג המדיני לא וויתרו לרגע על המטרה לפירוק חיזבאללה מנשקו. זה יקרה בהמשך. המאבק נגד חיזבאללה ימשיך לאתגר את צה"ל ובסבירות גבוהה יתפתח במוקדם או מאוחר למערכה נוספת.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 12 במרץ 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
בחצות הלילה ימלאו שבעה ימים להפסקת האש בלבנון. היא הוטלה על פיקוד הצפון באמצע תנופת הלחימה, לקראת הישגים נוספים בפגיעה בכוחות חיזבאללה. אולם היא התקבלה בתהליך תיאום ראוי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, במאמץ למיצוי נכון של התנאים שהתפתחו בזירת הלחימה,
גם במחאת תושבי הצפון וגם בשיח הפוליטי נמתחה ביקורת בביטוי אכזבה, מהסכמת ראש הממשלה לתביעת הנשיא טראמפ להפסקת האש. היו שהציגו את הסכמת ישראל להפסקת אש כהתקפלות. אולם ביקורת זו – שאחזה גם בגורמי שמאל – יכולה לעורר תמיהה. רק בישראל אפשר גם לנקוט עמדה נחרצת נגד המלחמה, וגם למתוח ביקורת נוקבת על המוכנות לקבלת הפסקת אש.
בצה"ל ובדרג המדיני לא וויתרו לרגע על המטרה לפירוק חיזבאללה מנשקו
במקרה הזה, גם בהתייחסות ראש הממשלה נתניהו וגם בדברי הרמטכ"ל, ההחלטה הוצגה באורח ענייני: בהבהרת הנחישות להמשיך לחתור להכרעת חיזבאללה, תוך הדגשה כי להשגת מטרה זו תידרש סבלנות ומאבק ארוך טווח לתקופה שמעבר לאופק. במבט הזה, יש לקבל את הפסקת האש כהפוגה בהשראת האופן בן ניהל בן גוריון את מלחמת העצמאות.
בדיון במועצת המדינה הזמנית בהובלת בן גוריון – סוג של קבינט – בסוף ספטמבר 1948 לקראת דיון באו"ם על הצעת ברנדוט, התקבלה החלטה לא פשוטה, להודיע במועצת האו"ם על הסכמה להצעה. נכללו בהצעה תביעות קשות לבינאום ירושלים ולגריעת מרחב הנגב מגבולות מדינת ישראל. בהחלטה, ציין בן גוריון שני יתרונות חיוביים בהצעת ברנדוט:
- האחד, שהיא מכירה בעובדה שמדינת ישראל קיימת.
- והאחר, שהיא מעניקה לכוחות צה"ל הפוגה במלחמה.
בסיום הדיון קבע בן גוריון: "המסקנה ברורה: לא נוכל להשליך יהבנו על הפעולה המדינית בלבד, וגם לא על הכרעה מדינית. גם במקרה שההכרעה תהיה רצויה, עלינו להיות מוכנים להפעיל במקום הדרוש וברגע המתאים את הגורם הצבאי". ואכן, מתוך ההפוגה שקריסתה הייתה צפויה, יצא צה"ל למבצע יואב, שהישגיו סללו את הדרך לשחרור הנגב ולסיום המלחמה בהגעה לחוף מפרץ ים סוף.
![[בתמונה: קריקטורה של לח"י נגד ברנדוט... מתמונה מובאת בשימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/04/לחי-ברנדוט.jpg)
ההיגיון האסטרטגי הזה, מטיל אור חיובי על המצב שבו הוטלה הפסקת האש בלחימת צה"ל מול חיזבאללה בלבנון
הייתה זו ההנהגה הצבאית והמדינית של חיזבאללה, שייחלה להפסקת האש. הם פעלו מול איראן לקידום הפסקת אש, על מנת לשרוד ולהמשיך להחזיק בהיערכותם מצפון ומדרום לליטני. מבחינה זו, ברור כי אלמלא נכפתה הפסקת האש לפני שבוע, כוחות צה"ל יכלו להשיג יותר. אולם מה שבכל זאת הושג, עומד במלואו ביסוד הגדרת מטרת המלחמה לפיקוד הצפון.
מתוך הכרת מגבלות צה"ל בניהול הלחימה בלבנון, כזירה משנית לעומת המיקוד העיקרי באיראן, הותאם ההישג הצפוי מפיקוד הצפון להשגת מרחב ביטחון על אדמת לבנון להגנת יישובי קו הגבול. פירוק חיזבאללה מנשקו הוזכר כהישג שיתהווה בתהליך מתמשך מתוך הישגי המלחמה. בנקודת המוצא, תוכננה פריסה צבאית הגנתית בצורה שנמנעת מנקודות התורפה של פעילות צה"ל ברצועת הביטחון, עד הנסיגה בשנת 2000. מטרה זו הושגה במלואה.
בשבעת הימים שעברו מאז תחילת הפסקת האש, כוחות צה"ל בלבנון המשיכו בלחימה לטיהור מרחב הביטחון עליו הוכרז מחוליות חיזבאללה שנותרו בו, ובכך יצרו תנאים מתאימים לצה"ל לביסוס המרחב להגנה ואבטחה לתקופה ארוכה.
בינתיים, בצה"ל ובדרג המדיני לא וויתרו לרגע על המטרה לפירוק חיזבאללה מנשקו. זה יקרה בהמשך. המאבק נגד חיזבאללה ימשיך לאתגר את צה"ל ובסבירות גבוהה יתפתח במוקדם או מאוחר למערכה נוספת.
![[בתמונה: בצה"ל ובדרג המדיני לא וויתרו לרגע על המטרה לפירוק חיזבאללה מנשקו... מקור התמונה: התקשורת הערבית]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/03/חיזבאללה.jpg)
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג: חוסן לאומי, יכולת העמידות של חברה.
- אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
