פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture)

תקציר: המושג 'תרבות הביטול' (Cancel Culture): הוא ביטוי שנטבע לקראת סוף העשור הראשון של המילניום. הוא מבטא תרבות שלמה הגורסת, שכל מי שאינו מסכים איתנו – מפרטים ועד לציבור שלם – מגלם בתוכו רוע גמור, שיש לסלקו מחיינו הציבוריים, המקצועיים והאישיים. כך מנודים פרטים וציבורים שלמים, ממעגלים חברתיים ומקצועיים ונפגעים זכויותיהם, ברשתות החברתיות, במקומות העבודה ואפילו ביחסיהם האישיים…

עודכן ב- 21 באפריל 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

המושג 'תרבות הביטול' (Cancel Culture) – הוא ביטוי שנטבע בארצות הברית הפרוגרסיבית לקראת סוף העשור הראשון של המילניום; ומשמעותו שימוש בהחרמות להשגת יעדים פוליטיים: נידוי מהמחנה, מהמעגלים החברתיים או המקצועיים וממרחבי השיח הציבורי, של אנשים / גופים / נושאים, מה'מחנה הלא נכון, שדעותיהם "מאיימות על ביטחונם של אלה הנאלצים לשמוע אותם".

זהו אחד הכלים האפקטיביים ביותר שבו משתמשים הפרוגרסיביים לעיצוב תודעת ההמונים; ושדומה להפליא לכלים שיצרו הקומוניסטים בברית המועצות מחד גיסא; והפשיסטים והנאצים מאידך גיסא בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת!

'תרבות הביטול' נובעת מראיית היריב כ'רע מוחלט' שאיננו זכאי לזכויות. מעין חיידקים או נגע רע שיש להיפטר ממנו [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר: 'הם שחורים אנחנו לבנים' – אבסולוטיזם מוסרי פרוגרסיבי]

הצד האחר של 'תרבות הביטול' הוא ההגנה על אנשי שלומנו: הגנה קנאית על 'אנשינו' מכל האשמה ובכל תחום. מושגים רלוונטיים נוספים בעברית הם: למחוק מהתודעה הציבורית – להפוך ללא לגיטימי – 'לקנסל' – לנדות – להחרים – למחוק – להשתיק – לבטל וכדומה.

חרמות פוליטיים ואידאולוגיים תמיד היו בישראל. אבל, בשנים האחרונות עשתה 'תרבות הביטול' עליה גם אלינו, בהשפעת 'אליטת ההון' הישראלית, שמאפייניה אמריקניים פרוגרסיביים. היא פותחה מאוד על ידי תנועת תנועת המחאה, שמעתיקה כלים ומושגים רבים מהמאבק הפרוגרסיבי בארצות הברית. ההנמקה התאורטית לשימוש בכלי זה היא ש'ביטול' הוא סוג של חופש ביטוי, שמקדמם אחריות, ונותן קול לאנשים חסרי זכויות (אתם הבנתם את ההסבר? אני מודה שאני לא…).

מחירי ה'ביטול' קשים וארוכי טווח: השיח הפוליטי משותק. הוא מתנהל בתוך תיבות תהודה נפרדות, שמסרסות את האוריינות הפוליטית של אנשים בלי קשר לרמתם האישית. את השיח הזה מחליפה בריונות, ברשת ומחוצה לה.

דוגמאות ל'ביטול' אישים בארצות הברית

דונלד טראמפ

הדוגמה המוכרת ביותר של תרבות הביטול והשלכותיה, היא השעיית חשבונותיו לצמיתות, של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, ברשתות החברתיות, ב- 08/01/2021.

הפלישה של תומכי טראמפ אל גבעת הקפיטול, בעקבות הפסדו בבחירות, הביאה לחסימת טראמפ ברשתות החברתיות, בבת אחת, עוד בתקופת כהונתו כנשיא: טוויטר הודיעה על השעיה לצמיתות של חשבונו הפרטי של טראמפ; והתחילה לפקח על החשבון הרשמי של נשיא ארה"ב. פייסבוק השעתה את חשבונו "לפחות" עד שהקדנציה שלו תסתיים.

החסימה בטוויטר הוסרה ב-19 בנובמבר 2022, לאחר שאילון מאסק השתלט על טוויטר.

הסופרת ג'יי קיי רולינג, מחברת סדרת ספרי הארי פוטר

הכל החל כשרולינג יצאה להגנתה של עובדת שפוטרה בגין התבטאות חד פעמית, שלילית, נגד טרנסג'נדרים. לאחר מכן הגנה על נשים שנאנסו בידי אנשים ש'הגדירו את עצמם' כנשים.

כתב על כך אמנון לורד (2021) ב'ישראל היום': "מאחר שטרנסג'נדרים נתפסים בשרשרת המזון הסטליניסטית החדשה כקרבנות אומללים יותר מנשים, הרי נשים לא מורשות להתגונן מפני שלילת זכויותיהן כאשר הטרנסג'נדרים וקהילת הלהט"ב נמצאים בתמונה. ג'ורג' אורוול לא היה מתאר את מצבה של רולינג טוב יותר. כסופרת פופולארית וכמיליארדרית יהיה קצת קשה למחוק אותה לגמרי. אבל, הכוונות וההתנהגות כלפיה מייצרות טרור סביבתי".

[לאוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות, לחצו כאן]

השימוש במערכת אכיפת החוק לצורכי השתקה

אחד העקרונות הנבונים בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכת אכיפת החוק והפיכתה לכלי פוליטי שמרתיע ומשתיק יריבים. דומה שהיום השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי, וכולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו. אולם, בשליטה הזו נוצרים סדקים הולכים וגדלים, לקראת הפיצוץ הבלתי נמנע…

[להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב]

השימוש בתביעות השתקה להשתקת פעילי ימין

תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי (Pring & Canan, 1996). זהו ביטוי מודרני למנגנון עתיק של שליטה בשיח, אך בעידן הנוכחי הן מקבלות צורה משפטית מתוחכמת.

תביעות רבות בהקשר זה מזוהות עם מחנות פרוגרסיביים

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבה על תורתו של האנרכיסט, סול אלינסקי;
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית';
• מאמר: 'הם שחורים אנחנו לבנים' – אבסולוטיזם מוסרי פרוגרסיבי.
• תופעת הביטול של אומנים, הנוקטים צד פוליטי במאמר: 'הרומן המרתק של אומנים עם הפוליטיקה'.
• אוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה.
• אוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• אריאל כהנא (2021), קו פרשת האמצע, ישראל היום, 9/12/21.
• אלעד רזניק (2020), פרשת האי היווני האמריקנית, ייצור ידע, 15/10/20.
• אריאל פלקסין (2022), הליברלים כבר לא יסתמו לאחרים, ישראל היום, 2/5/22.
• אמנון לורד (2021), דרום אמריקה על אופנוע, ישראל היום, 22/12/21.
• ויקטור דיוויס הנסון (2021), עשרה כללים חדשים לעולם פוסט-אמריקני, ישראל היום, 19/4/21, ע' 26.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי, ייצור ידע, 9/3/23;
• ויקיפדיה: מקארתיזם.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'הם שחורים אנחנו לבנים' – אבסולוטיזם מוסרי פרוגרסיבי, ייצור ידע, 19/8/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), הרומן המרתק של אומנים עם הפוליטיקה, ייצור ידע, 2/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/3/25.

• Bourdieu, P. (1987). The force of law. Hastings Law Journal, 38, 805–853.
• European Commission. (2022). Strategic lawsuits against public participation (SLAPP) in the EU.
• Foucault, M. (1977). Power/knowledge. Pantheon.
• Pring, G. W., & Canan, P. (1996). SLAPPs: Getting sued for speaking out. Temple University Press.
• Volokh, E. (2015). Freedom of speech and “hate speech”. Georgetown Law Journal, 103, 1–50.